פסק-דין בתיק עפ 7099/05

הנשיא י. פלפל:

1.         כנגד המערער הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום שייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות וכליאת שווא.

            בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין המערער וב"כ המשיבה, תוקן כתב האישום באופן שהמערער הורשע בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיפים 287(א) ו-380 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן " החוק").

2.         על פי האמור בכתב האישום בית משפט השלום בבאר שבע הורה ב-29.9.04 על שחרורו של המערער ממעצר בתנאים מגבילים לרבות מעצר בית בבית חברתו - המתלוננת. בתאריך 2.11.04 הפר המערער את ההוראה הנ"ל בכך ששהה בביתו ולא בביתה של המתלוננת. בנוסף לכך המערער תקף את המתלוננת וגרם לה חבלה של ממש - הוא היכה אותה באזור הסנטר באמצעות שלט של מכשיר טלויזיה וגרם לה לפצע קטן בלסת.

3.         המערער הורשע בביצוע העבירות הנ"ל לאחר שהודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן. 

            המערער ביקש לצרף לעניין העונש שני תיקים נוספים - ת.פ. 2134/03 של בית משפט שלום בבאר שבע ות.פ. 6766/00 של בית משפט השלום בבאר שבע.

            בת.פ. 2134/04 הורשע המערער בביצוע עבירות של תקיפה חבלנית, איומים ותקיפת שוטר לאחר שהוא תקף את אמו, את חברתו ואיש משטרה בתאריך 14.5.04 ובת.פ. 6766/00 בביצוע עבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק, בכך שבתאריך 15.8.00 תקף את אמו.

            בית משפט השלום לא הורה על הגשת תסקיר של שירות המבחן.

            לחובת המערער הרשעות בעבירות של העדר מן השירות שלא ברשות, חבלה או פציעה כשהעברין מזויין ועבירה של נהיגה ברכב מנועי ללא רשיון וללא ביטוח.

4.         אימו של המערער התייצבה בפני שופט השלום וטענה שאין לה איש בעולם מלבד המערער ועל כן ביקשה את רחמי בית המשפט עליו, תוך שציינה שהמערער מסייע בכלכלתה.

5.         בית משפט השלום החליט שלא למצות את הדין עם המערער ודן אותו ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, להפעלת עונש מאסר מותנה של ששה חודשים באופן שמחצית מהתקופה תרוצה במצטבר לעונש המאסר שהוטל ומחצית באופן חופף, כן נדון המערער ל-12 חודשי מאסר על תנאי. בסך הכל על המערער לרצות אם כן 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

6.         המערער הגיש ערעור על חומרת העונש.

7.         במסגרת הערעור הורנו לשירות המבחן להגיש תסקיר על המערער ואכן ביום 4.9.05 הוגש לבית המשפט תסקיר אודות המערער. קצינת המבחן התרשמה שהמערער הינו אדם שגדל באוירת עזובה רגשית וחינוכית, בעל אישיות ילדותית, פסיבי ותלותי ובעל דימוי עצמי נמוך. הוא מכיר בדפוסי התנהגותו הבעייתיים אך אינו ער לעומקם ועל כן נוטה לייחס את האחריות להתנהגותו השלילית על הקורבן. התסקיר נערך כאשר המערער היה נתון במאסר, שכן עונש המאסר שהוטל עליו לא עוכב וקצינת המבחן הגיעה למסקנה, כי מאחר ועד כה ריצה המערער, כמעט מחצית מתקופת המאסר, ואם ישתלב בתוכנית טיפולית בכלא חרמון שבו הוא נתון במאסר - תהליך הקליטה וההשתלבות יארכו פרק זמן של מספר חודשים לפחות, לכן הגיעה למסקנה שאין מקום לבוא בהמלצה לתוכנית טיפולית שתגרום להקלה בעונשו של המערער. יחד עם זאת, ציינה קצינת המבחן שהיא רואה חשיבות "גבוהה בכך שתינתן למערער הזדמנות להשתלב במסגרת טיפולית במהלך תקופת מאסרו" והיא סבורה שיזום פניה למסגרת טיפולית באופן עצמאי מחוץ לכותלי הכלא לא באה בחשבון.

8.         ב"כ המערער, עו"ד דוד כץ, סבור שהעונש שהוטל על המערער חמור מדי והוא ביקש להקל בעונשו של המערער בצורה משמעותית.

9.         נוכח חומרת העבירות שעבר המערער, מספרן, האינטנסיביות של העבירות והעובדה שהן בוצעו בתקופת חלותו של עונש מאסר על תנאי, לא נראה לי שבית משפט טעה והחמיר עם המערער יתר על המידה.

            אשר על כן אני מציע לחברי לדחות את הערעור. פרט לכך שיש לנכות מתקופת המאסר את הימים - 16 יום שבהם המערער היה נתון במעצר בקשר לתיק זה, וזאת בהסכמת ב"כ המשיבה.

                                                                                                ______________

                                                                                                   י. פלפל - נשיא          

השופט נ. הנדל: