פסק-דין בתיק עפ 70956/04

א.         יריב ועמית ברק הם אחים תאומים, ילידי 1982 (להלן:" המשיבים").

            בבית משפט השלום בפתח תקוה הורשעו שניהם עפ"י הודאותיהם בת"פ 2792/03 בעבירה של החזקת נשק. גזר הדין בתיק זה הוא נושא ע"פ70956/04.

            בנוסף, הורשע עמית ברק לבדו עפ"י הודאתו בת"פ 2424/03 בפציעה וחבלה בנסיבות מחמירות. גם הדיון בתיק זה הוא נושא ע"פ 71549/04.

המערערת בשני הערעורים היא המדינה, אשר מלינה על קולת העונש שנגזר על המשיבים.

אלה העובדות הרלבנטיות:

            ת"פ 70956/04: על פי הנטען, בין החודשים דצמבר 2000 ועד ינואר 2001 רכשו המשיבים מאחר נשק מסוג  M- 16, והחזיקו בו ללא רשות על פי דין. תמורת הנשק שילמו המשיבים סך 3,000 ש"ח;

בת"פ 71549/04 המיוחס לעמית בלבד, מדובר בעבירה של חבלה ופציעה בעבירות מחמירות, עבירה על סעיפים 384 ו- 385 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי העובדות שבהן הודה משיב זה, בתאריך 6.8.03, הגיעו המשיבים לחברים במושב רינתיה, המתלונן הגיע אף הוא לשם ונטל ברשות אופנוע של החבר המשותף (אין מחלוקת שהאופנוע איננו שייך למשיב). המתלונן גרם נשק קל לאופנוע, ועל רקע זה נזף בו וקילל אותו המשיב. בהמשך, נטל המתלונן אבן והשליכה לעבר המשיב, אך לא פגע בו. המתלונן גם תקף את המשיב בבעיטות ואגרופים. בשלב זה, התערב החבר המשותף, הפריד בין הניצים, הרוחות נרגעו, והמארחים עזבו את המקום.

לאחר התרחקות המארחים מהמקום פרצה תגרה בין המשיבים לבין המתלונן, שבמהלכה דקר המשיב את המתלונן באמצעות חפץ חד בחזהו, מותנו השמאלית, מפשעתו הימנית והשמאלית. כתוצאה מהדקירה נגרמו למתלונן פצעים בכל אותם אזורים שבהם נדקר, המתלונן פונה למרכז הרפואי "רבין", עבר ניתוח,  ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ ובמחלקה הכירורגית.

ב.         בגין עבירה זו, הטיל בית משפט קמא (כב' השופטת נ' אהד) על עמית 6 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות, וכן מאסר על תנאי של 12 חודש ל- 3 שנים, שלא יעבור על העבירה שבה הורשע.

בגין העבירה שבה הורשעו בת"פ 70956/04 (החזקת הנשק) הטיל בית משפט קמא, על כל אחד המשיבים מאסר על תנאי של 8 חודשים, ועונש זה בלבד.

כאמור, המדינה מערערת על הענישה שהוטלה בכל אחד מהתיקים.

ג.          באשר לעבירה של החזקת הנשק (בעניינם של שני המשיבים):

מדובר בנשק אוטומטי. המשיבים רכשו את הנשק ושילמו תמורתו  3,000 ש"ח. הנשק לא נתפס עד היום, וגלגוליו לאחר שיצא מידי המשיבים נשארו עלומים.

החזקת נשק צופנת בחובה סיכון לחיי אדם. ההלכה היא, כי יש להחמיר בעבירות אלה, במיוחד על רקע המצב הבטחוני הקיים.

כיוון שכך, מתגמד גם משקלם של הנסיבות האישיות בעבירות מסוג זה.

המשיבים טענו בבית משפט קמא, כי החזיקו בנשק לאור קנאתם בחבריהם שגוייסו לצבא, כאשר הם לא גוייסו.

כדי להבהיר, לא היתה מחלוקת על כך שהמשיבים עברו תאונת דרכים קשה בהיותם כבני  16 וחצי. על פי הנטען בשל עובדה זו לא גוייסו  לצבא, ועל  רקע זה כאמור, הטענה בדבר קנאתם בחבריהם.

על כך אומרת המדינה, כי הטענה לא הוכחה בבית משפט קמא. המשיבים לא טענו זאת בחקירתם במשטרה, ואפילו לא בבית  המשפט או בפני שירות המבחן.