פסק-דין בתיק עפ 70810/05

השופט ד"ר קובי ורדי:

ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בכפר-סבא בת.פ. 25436/03 מיום 6.4.05 שניתן על ידי כבוד השופטת בכור. הערעור הוא על גזר הדין בלבד.

1.   עיקרי העובדות וכתב האישום

המערערים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ומעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(3) לחוק העונשין.

מדובר באירוע טראגי של שריפה שפרצה במטווח העיר בנתניה ביום 8/12/98 וגרמה למותו של השוטר ניר גמבש ז"ל (להלן: "המנוח").

המערער 1 היה במועד הרלוונטי הבעלים של המטווח והמערער 2 שימש במועד הרלוונטי כמנהל המטווח.

עפ"י עובדות כתב האישום, בו הורשעו המערערים, במועד הרלוונטי פעל המטווח ללא רשיון, תוך עיכוב ביצוע של צו הסגירה שהוצא כנגד המטווח וכן לא היה למטווח אישור ממכבי אש כי המטווח תקין ובטיחותי וכי הוא עומד בתנאי הבטיחות.

במועד הנ"ל, הגיעו שבעה שוטרים מיס"מ שרון להתאמן בירי במטווח. לאחר שניקו את התרמילים באיזור הירי, השליך אחד השוטרים סיגריה בוערת שעישן באיזור הירי שהתגלגלה לאיזור מערום התרמילים וכתוצאה מכך פרצה שריפה, שהתפשטה עקב שאריות תחמושת, תרמילים ושאריות אבק שריפה.

נסיונות הכיבוי של השריפה לא צלחו, בין היתר עקב זאת שבגלגלון הכיבוי לא היו מים, המגוף של ברז המים היה סגור ולא היה לידו מפתח לפתיחת אספקת המים לצנרת הגלגלון.

הרשלנות שבגינה הורשעה המערעריםף, היתה בהפעלת המטווח ללא רשיון, ללא אישור מכבי אש, ללא וידוא שמתקני הכיבוי והבטיחות במטווח יפעלו כראוי, ללא הקפדה על שטיפה ונקיון המטווח משאריות תחמושת ואבק שריפה, אי דאגה לקיום שני פתחי יציאה למטווח, אי הקפדה על קיום הוראות הבטיחות, אי פיקוח בטיחותי על השימוש במטווח ואי עשייה של כל מה שהיה עושה אדם סביר על מנת למנוע את השריפה במטווח.

2.    גזר הדין של בית משפט קמא

בית משפט קמא, לאחר שקיבל תסקירי שירות מבחן בעניינם של המערערים ושמע עדי אופי, החליט להרשיע את המערערים ולא להסתפק במבחן ללא הרשעה, תוך מודעות לקושי בגזירת הדין של הנאשמים שהורשעו בעבירות רשלנות, שתוצאותיה טרגיות, שמדובר בדרך כלל באנשים המנהלים אורח חיים נורמטיבי ובשבריר שניה משתנה מסלול חייהם והם מורשעים בשל חוסר זהירות המוביל לעיתים לקיפוח חיי אדם.

בית המשפט קמא לא מצא שיש מקום להשתמש בסמכותו שלא להרשיע את המערערים תוך קביעה שנסיבותיהם האישיות נסוגות מפני חומרת מעשיהם ותוצאותיהם. כן קבע בית משפט קמא, כי לא הוצגה פגיעה קונקרטית אם יורשעו המערערים ובכל מקרה אין יחס בלתי סביר ומידתי בין חומרת מעשיהם והפגיעה שטענו לה בדבר סגירת המטווח והחנות לממכר כלי נשק. לכן הרשיע בית משפט קמא את המערערים אל בגזירת עונשם התחשב בהם בכך שגזר עליהם מאסר של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ש"ח כל אחד.

3.   טענות הצדדים

לטענת המערערים, יש לבטל את הרשעתם ולהסתפק בעבודות של"צ ללא הרשעה.

זאת, בהתחשב בנסיבות האישיות של המערערים והיותם מלח הארץ, ללא עבר פלילי וכן בכך שמדובר באנשים התורמים לקהילה בהתנדבות, המשרתים את כוחות הביטחון ונותנים להם להשתמש במטווח בחינם, ובכך שהאירוע אירע לפני שבע שנים.

לטענת המערערים, יש לקחת בחשבון את משמעות ההרשעה, שתמוטט את העסק של המטווח ואת פרנסתם, ומציינים כי בעקבות ההרשעה התלה משרד הפנים את רשיונות היבוא של העסק.

לטענת המערער 1, תסקיר שירות המבחן, שלא המליץ חד משמעית על ענישה בדרך של של"צ ללא הרשעה, הושפע מכך שנוהל הליך פלילי נוסף כנגד המערער 1, הליך ממנו זוכה מחמת הספק, אך למעשה בפועל מדובר בזיכוי מלא.

לטענת המערערים, יש לאבחן בינם לבין הנאשם - השוטר יוסף יוסף, שהורשע ונידון גם הוא ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שחלקו ורשלנותו גדולים יותר בהיותו מי שעישן וזרק סיגריה בוערת באולם הירי במטווח,  כך שיש להקל בעונשם יחסית אליו.