פסק-דין בתיק עפ 70516/05

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ל' ברודי, סג"נ) בת"פ 1682/04, בו הורשע המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר בנסיבות מחמירות והתחזות לאחר.

על המערער נגזרו 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח ופסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה במשך שבע שנים.

2.         על-פי עובדות כתב האישום, כפי שהן מתוארות בגזר דינו של בית משפט קמא, המערער קשר קשר עם מורה נהיגה לזייף מסמכי בקשות לקבלת רשיון נהיגה ולהשתמש בהם על מנת לקבל דבר במירמה, את התוצאות של מבחני נהיגה עיוניים ולאחר מכן את הזכות לגשת למבחן מעשי עבור אחרים, וזאת תמורת תשלום.

במספר מקרים העביר מורה הנהיגה למערער טופסי בקשות של תלמידיו על מנת שהמערער יזייפם באופן שיחזה כאילו עברו התלמידים את המבחן העיוני. המערער זייף את הבקשות בעצמו או באמצעות אחר וכן את כל החותמות הנחוצות לרבות של הפקידה, של הבוחן וחותמת "עבר". תמורת כל בקשה כזו קיבל המערער סך 4,000 ש"ח.

באישום האחר נאמר, כי לאחר שרשיון הנהיגה של המערער נפסל על ידי בית המשפט למשך שלוש שנים הוא קיבל לידיו פרטים של אדם אחר וזייף טופס בקשה לרשיון נהיגה על שם אותו אחר, כאשר הוא מצרף לבקשה את תמונתו שלו. המערער זייף בעצמו או באמצעות אחרים אישור של רופא משפחה בנוגע למצב הבריאות, כאשר האישור נושא את שמו של האחר, וכן זייף חותמות שונות לרבות חותמת "עבר" לגבי המבחן העיוני.

המערער פנה למורה הנהיגה הנזכר באישום הראשון ודרש ממנו טופס כוזב של כרטיס תלמיד המאשר כי אותו אחר למד כביכול אצל מורה הנהיגה לפחות 28 שיעורים.

על יסוד המסמכים המזוייפים והכוזבים קיבל המערער במירמה את הזכות לגשת למבחן המעשי והוא אכן ניגש למבחן המעשי תוך שהוא מתחזה לאחר.

3.         המערער הודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון. במסגרת ההסדר עתרה התביעה להטיל עליו מאסר בפועל של 10 חודשים ועונשים נוספים, כאשר בא כוח המערער היה חופשי בטיעוניו.

4.         הערעור מופנה כנגד גזר הדין והמערער מבקש להשוות את עונשו לעונש שהוטל על מורה הנהיגה, היינו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

5.         שמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בחומר הרלוונטי ודעתנו היא כי אין ממש בערעור ויש לדחות אותו.

בין היתר טען המערער כי מורה הנהיגה היה הדומיננטי באירועים נשוא כתב האישום. טענה זו איננה מדוייקת עובדתית והיא איננה עולה מתוך כתב האישום שבעובדותיו הודה המערער, היפוכו של דבר, על פי העובדות המערער הוא זה שעסק בזיוף וחלקו של מורה הנהיגה היה במסירת הטפסים של תלמידיו למערער.

יתר על כן, האישום השני מיוחס כולו למערער והוא עבר את העבירה ללא קשר למורה הנהיגה. אף נאמר בו כי המערער הוא זה שדרש ממורה הנהיגה להמציא לו טופס כדי שהמערער יוכל לקבל במירמה ובכזב רשיון נהיגה לעצמו.

ממילא אין מקום להשוות את דינו של מורה הנהיגה גם מסיבה זו וגם מנימוקים אחרים, מורה הנהיגה היה אדם מבוגר בן 82, ללא כל עבר פלילי בעוד שלמערער שלפנינו יש עבר פלילי, כפי שפורט בגזר דינו של בית משפט קמא.

נוסיף עוד כי על פי התסקיר שהוגש לבית משפט קמא המערער נטה לטשטש ולהפחית מחומרת מעשיו ואיננו מודה להרסניות שבהתנהגותו.

6.         עוד טיעון של המערער נוגע לגמילתו מסמים. על פי הנטען המערער היה מכור לסמים ואת העבירות ביצע כדי להשיג כסף לצריכת הסמים. בינתיים המערער נגמל והוא אף משמש כיום מדריך לנגמלים אחרים ועל כך הוגשו לנו מסמכים. ברם, העובדות הללו הובאו גם לידיעתו של בית משפט קמא. בית משפט קמא התייחס לכך שהמערער מטופל וכי בדיקות השתן שנערכו לו מראות שהוא נקי מסמים ולקח עובדה זו בחשבון שיקוליו.

על פי התסקיר אותו הזכרתי קודם שירות המבחן התרשם כי לא מדובר במערער הסובל מהתמכרות לסמים כי אם במערער בעל דפוסים מניפולטיביים ועברייניים.

בית משפט קמא סבר כי בנסיבות אלה יש להעדיף את האינטרס הציבורי. מעשיו של המערער גרמו לכך שאנשים בלתי כשירים לנהוג ינועו בכבישי הארץ ויסכנו את שלום המשתמשים בדרך. המערער עשה כל זאת למען בצע כסף.

7.         סיכומו של דבר, לא מצאנו כי נפלה שגגה כלשהי בגזר דינו של בית משפט קמא. אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, י' בחשון תשס"ז (1 בנובמבר 2006), במעמד הצדדים.