פסק-דין בתיק עפ 7042/06

1. פסק דין זה ניתן במאוחד בשני ערעורים אותם הגיש המערער האחד על פסק דין נשוא  תיק תעבורה 22586/04 אשר ניתן על ידי בית המשפט לתעבורה באשקלון (כב' השופטת קליימן), מיום 13.7.04, בהעדר המערער שם הורשע בעבירה של נהיגה כשתוקף רשיון הנהיגה פקע וטרם עברו 6 חודשים מיום פקיעת תוקפו ודינו נגזר לקנס של 250 ש"ח. והשני פסק דין אשר ניתן על ידי בית המשפט לתעבורה באשקלון (כב' השופט פולוק) נשוא תיק תעבורה 21766/04, מיום 1.6.04, בהעדר המערער, שם הורשע בעבירה של חציית קו הפרדה רצוף ודינו נגזר לקנס של 500 ש"ח.

2. טען המערער, מפי בא כוחו, כי מעולם לא קיבל לידיו הזמנה לדיון שנקבע בבית המשפט וגם לא קיבל לידיו עותק מכתב האישום, באף לא אחד מהתיקים. הפנה הסנגור את תשומת ליבי כי בתיק 22586/04 נשלחה למערער הזמנה לדיון עוד בטרם הוגש כתב האישום. כך נמצא כי המועד שבו נחתם כתב האישום הינו מיום 20.6.04 בעוד שתאריך משלוח ההזמנה, אשר נשלח אל המערער הינו מיום 23.1.04. כך גם טען לגבי התיק האחר נשוא תיק תעבורה 21766/04 שם מלמדים המימצאים כי כתב האישום הוגש לבית משפט קמא ביום 11.5.04 בעוד שאישור שליחת דבר דואר רשום מלמד כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון שלושה חודשים קודם לכן ביום 9.2.04.  לפיכך טען הסנגור כי מקום שנפל פגם מהותי בהזמנת המערער לבית המשפט ומקום שבפועל לא קיבל המערער עותק מכתבי האישום ובפועל הכחיש קבלת זימון למועדי הדיון יש מקום לזכותו לאלתר מבלי להחזיר את התיק חזרה לבית משפט קמא לשם בירור האישומים. הדגיש הסנגור כי מדובר בעבירות קלות ערך אשר יוחסו לנאשם אשר בגינן קיימת ברירת קנס וכי אין מקום לחזור ולהטריח את הנאשם בדרך של החזרתו לבית משפט קמא לשם בירור האישומים.

3. בא כח המשיבה הסכים להחזרת התיק לבית משפט קמא לצורך בירור האישומים אשר הוגשו כנגד המערער וזאת כדי שינתן לו יומו. לגופו של עניין טען ב"כ המשיבה כי על המערער חלה החובה להוכיח כי לא קיבל את דברי הדואר אשר נשלחו אליו על ידי המרכז הארצי המזמן נאשמים בעבירות תעבורה לדיונים בבתי משפט. כן הסביר בא כח המשיבה כי העובדה שכתב האישום המצוי בתיקים נושא תאריכים המאוחרים ליום הוצאת דבר הדואר בדבר זימון הנאשם נובע מאופן ניהול מערך המחשוב של זימוני נאשמים בתיקי תעבורה. ציין בא כח המשיבה כי בנסיבות העניין קיבל המערער הודעה בדבר ברירת קנס בשני התיקים הנדונים אולם לנוכח בקשתו להישפט נשלחה אליו הזמנה לדיון בבית משפט בשני התיקים, מבלי שהוא ידע לציין באם צורף לכך עותק מכתב האישום, ולדבריו רק  במועד מאוחר יותר נחתמים כתבי האישום ומועברים לבתי המשפט.

4. תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה קובעת את ההנחה כי דבר דואר רשום אשר נשלח אכן הכיל את העותק הנכון של כתב האישום וההזמנה לדיון וחזקת המסירה באה כדי לייעל ולפשט את סדרי ההמצאה. (ראה רע"פ 2307/98 קריב נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 98   (2) 699), וכי על המבקש להוכיח ההיפך רובץ נטל ההוכחה. דהיינו, המערער הטוען כי לא קיבל לידיו את דברי הדואר נדרש להרים את נטל ההוכחה, להוכיח את הדברים. אולם, מדברי בא כח המערער הועלה בפני ספק ממשי הנוגע לשאלה אם כתב האישום אכן נשלח אל המערער יחד עם הזמנה לדיון וזאת לנוכח העובדות אותן הוכיח המערער לפיהן נשלחו דברי הדואר בדבר זימונו למשפט עוד לפני שהוגש כתב אישום בבית המשפט. מדברים אלו לא ניתן לדעת מהו כתב האישום שהומצא לנאשם אם בכל ומהו נוסחו. שכן, עיון בכתבי האישום מלמד שתובע משטרתי חתם על כתבי האישום רק חודשים מספר לאחר שנשלחו למערער דברי הדואר האמורים.

5.  לאור האמור לעיל, ולנוכח התקלות עליהן הצביע ב"כ המערער ובהתחשב בעובדה כי מדובר בעבירות שהינן קלות ערך, בבחינת ברירות קנס, ובהתחשב בעובדה כי המערער הינו תושב הקריות בצפון הארץ, לא מצאתי לנכון לחזור ולהטריח את המערער לבית משפט בדרך של החזרת העניין לבית משפט קמא.

לפיכך, הנני מקבלת את הערעורים ומבטלת את פסקי דינו של בית משפט קמא ומזכה את המערער מן העבירות המיוחסות לו.

בשולי הדברים אציין, כי מדובר בנוהל בלתי תקין ואינו ראוי בו נשלחים לנאשמים כתבי אישום בלתי חתומים על ידי תובע משטרתי, ובמועד בו הם מוגשים לבית המשפט.

ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ו (24 באפריל 2006) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

007043/06עפ 055 בת-שבע אביגל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: