פסק-דין בתיק עפ 70415/06

השופטת עפרה סלומון-צ'רניאק

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בת"א (ת"פ 3316/05, כב' השופטת כוחן) אשר השיתה ב-20.2.06 על המערער עונש של ארבעה חדשי מאסר לבצוע בעבודות שרות וכן קנס בסך 20,000 ש"ח, לאחר שהרשיע את המערער על פי הודאתו בניהול משחקים אסורים לפי סעיף 228 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לטענת המערער בהודעת הערעור, החמיר עמו בית משפט קמא למרות שהוא לא ניהל קזינו או הימורים בהיקף נרחב והתעלם מנסיבותיו האישיות, מהודאתו המיידית במשטרה שהיוותה את הבסיס היחיד לכתב האשום נגדו, מהודאתו במשפט, ממצבו הרפואי הקשה, מעברו הנקי ומהעובדה שסכום של 7,040 ש"ח שנתפס אצלו הועבר בהסכמה לידי המאשימה.

לטעמו של המערער היה על בית משפט קמא להטיל עליו מאסר על תנאי ולהמנע מהטלת מאסר על דרך של עבודות שרות.

בטיעוניו לפנינו חזר ב"כ המערער על נימוקי הערעור כמפורט לעיל, הדגיש כי מדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי, אב לשלושה ילדים שניהל אורח חיים נורמטיבי, הסתבך בחובות ובעברו התקף לב וצינטורים.

ב"כ המערער הגיש אסופת פסקי דין לפיהם הוטלו, לטענתו, עונשי מאסר על תנאי בלבד אפילו מקום שנאשמים הורשעו בחמישה, שישה ועשרה אישומים דומים.

ב"כ המאשימה השיבה כי בגזר דינו של בית משפט קמא נלקחו בחשבון כלל השיקולים לחומרא ולקולא ומצבו הבריאותי של המערער בכלל זה.

ב"כ המאשימה הדגישה כי אמנם עברו של המערער נקי, אך עיסוקו בהימורים בלתי חוקיים התפרש על פני מחצית השנה, לכן אין להשקיף עליהם כעל מעידה חד פעמית.

מעובדות כתב האשום בהן הודה המערער בבית משפט קמא עולה שבמשך כחצי שנה, מאוקטובר 2004 והלאה, המערער ניהל ואירגן משחקי מזל אסורים. המערער מכר למשתתפים טור בעל שישה מספרים, מ-1 עד 34, תמורת 50 ש"ח. כל משתתף הימר על שישה מספרים. משתתף אשר העלה בגורל את מירב המספרים שעלו בהגרלת הלוטו של מפעל הפיס הנערכת בטלביזיה מדי שבוע, זכה בכספי ההימורים של כלל המשתתפים. המערער קיבל באופן קבוע מדי שבוע 12-10 אחוזים מסך כספי ההימורים של כל המשתתפים.

פרוטוקול הטיעונים לעונש בפני בית משפט קמא העלה שהמערער לא חלק על העובדה שהיקף המחזור אותו גילגל בעת שניהל ואירגן את משחק המזל האסור כמפורט לעיל היה 700,000 ש"ח ועל כך שהוא גרף לכיסו בדרך זו עשרות אלפי שקלים.

בית משפט קמא בגזרו את העונש התייחס לנסיבותיו האישיות של המערער, למצבו הבריאותי, כמו גם לחומרת העבירה, שכיחותה והשלכתה השלילית על החברה, ואנו לא מצאנו פגם כלשהו במלאכתו.

הכלל הוא ש "ערכאת הערעור תתערב בענישה רק מקום שהוכחה סטיה ממתחם הסבירות בגזר הדין של הערכאה הדיונית" (ע"פ 9908/04 נעים נסראלדין נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 1198).

כמו בע"פ דלעיל גם כאן אנו מוצאים לחזור על דברי הנשיא מ. שמגר בפרשת קריף כפי שצוטטה שם לאמור: "בית המשפט המחוזי אינו חליפו של בית-משפט השלום, והוא אינו דן בעניין תוך הפעלת שיקולים, אותם היה מפעיל, לו ישב מעיקרו כערכאה ראשונה. ערכאת ערעור נקראת לבחון, אם נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הערכאה הראשונה, אם עמדו לנגד עיניה של הערכאה הקודמת שיקולים פסולים או מוטעים, אם הערכאה האמורה התעלמה מנתון בעל חשיבות, אותו היתה צריכה לכלול בין שיקוליה, או אם העונש סוטה באופן קיצוני ומהותי לקולא או לחומרא... (י' קדמי, על סדר הדין בפלילים (דיונון, חלק ב', תשמ"ג, 374). אם ערכאת הערעור תמדוד כל מקרה על פי אמת מידה בלתי מסוייגת ותבחן כאילו מחדש, מהו העונש ההולם, הרי ייפגע מכך ללא הצדקה מעמדו של בית המשפט, ששמע את העניין והתרשם במישרין מן העדויות (ובין היתר גם מגישתו של הנאשם), יתרבו ערעורים, שיוגשו רק מתוך תקווה שערכאת הערעור תנהג בחמלה רבה יותר, וייפגע ערכה של הענישה כאמצעי להגנתו של הציבור הרחב. הנני יוצא מתוך ההנחה, שיהיה בדברים אלה כדי למנוע במקרים דומים התערבות במידת העונש, הנובעת אך ורק ממסקנתו של בית המשפט שלערעור, שלו היה דן בעניין מעיקרו, היה פוסק עונש אחר" (ר"ע 152/84 מדינת ישראל נ' קריף, פ"ד לח(1) 839, בעמ' 840)".

לא שוכנענו בעניין שלפנינו, כי לנגד בית משפט קמא עמדו שיקולים פסולים או מוטעים, כי התעלם מנתון בעל חשיבות, כי לא איזן כדבעי בין השיקולים שהיו צריכים לעניין או כי העונש שגזר סוטה באופן קיצוני ומהותי לחומרה. נציין כי אין אנו רואים עין בעין עם ב"כ המערער כי משחקי המזל אותם אירגן המערער הם ברף הנמוך. לא מדובר בהטלת קוביה בקרן רחוב, כי אם באופרציה נרחבת ומורכבת.

 בהתחשב בנתון זה ואל מול העונש שהוטל על המערער, נראה שבית משפט קמא העניק משקל רב לנסיבות האישיות של המערער, ואין מקום להתערבותנו.

אנו דוחים את הערעור.

ניתן היום ט' בניסן, תשס"ז (28 במרץ 2007) במעמד הצדדים