פסק-דין בתיק עפ 70281/08

1.          המערער היה רופא בהכשרתו. בתאריך 24.6.01 פג תוקף רשיונו הזמני לעסוק ברפואה בישראל, ומאז לא חודש. בכתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום בתל אביב נטען, בין היתר, כי חרף העובדה, שלא היה בידו רשיון לעסוק ברפואה, התחזה המערער כרופא המתמחה במקצועות שונים וביצע פעולות רפואיות, הגם שאין בידו רשיון. כתב האישום המקורי כלל 23 אישומים.

כתב האישום המתוקן שבו הודה המערער והורשע על סמך הודאתו כולל תשעה אישומים. ארבעת האישומים הראשונים עניינם בריתות שערך המערער תוך שהוא מתחזה לרופא ומזריק חומר הרדמה לאיבר המין של הילודים, על מנת לבצע את המילה. שני אישומים נוספים מייחסים למערער התחזות כרופא, כאשר המערער הציג עצמו בכזב כרופא כירורג וכמדריך רופאים מוהלים בישראל, בפני שוטרים שהתקשרו אליו במסגרת החקירה המשטרתית ואף דרש מהם סך 1,700 ש"ח לביצוע ברית המילה. שלושה אישומים נוספים עניינם בכך שהמערער ייסד, כביכול, מכללה המעניקה תעודה מטעם "ארגון הרופאים המוהלים בישראל", וגבה כספים מן התלמידים בגין קורס שמטרתו הכשרה לביצוע מילה, תוך הצגת מצג כוזב על עיסוקו כרופא, והצגה כוזבת של הארגון האמור, כאילו הוא מוכר רשמית.  ה"ארגון" היה פרי המצאתו של המערער.

בית משפט קמא, כב' השופטת ח' כוחן, סגנית נשיא, הטיל על המערער בגין כל העבירות גם יחד, 42 חודשי מאסר, ועל כך הערעור שבפנינו.

2.         בהטילו את תקופת המאסר דלעיל, נתן בית משפט קמא משקל לנימוקים כדלקמן:

א.     המערער ידע כי אינו רשאי לעסוק ברפואה "ומצא דרך מקורית ויצירתית להרוויח כספים על גבם ותוך ניצולם של הורים דואגים";

ב.      המערער נתפס בשנת 2006, הוזהר על ידי בית המשפט ששחררו ממעצר, לבל יעסוק יותר במילה ושב וחזר על מעשיו, חרף האזהרה וצו בית המשפט. שלושה מבין ארבעה אישומים שעניינם ביצוע מילה בוצעו לאחר האזהרה;

ג.       באישום הרביעי גרם המערער נזק לתינוק אותו מל. מדובר היה בפעוט הסובל מלידתו ממום באיבר המין שבגינו איננו כשיר לברית מילה. המערער מל אותו מבלי להבחין במום המדובר וכתוצאה מכך יידרש הפעוט לניתוח כשיתבגר, לטיפול במום. יהיה צורך בנטילת עור ממקום אחר בגופו תוך אפשרות להצטלקות איבר המין;

ד.      תסקיר שירות המבחן מעיד על כך, כי המערער לא התחרט על מעשיו;

ה.     למערער הרשעות קודמות. החשובות ביניהן הן עבירות של מירמה וזיוף שנעברו בתחכום ובנסיבות דומות, ובגינן נשא  המערער עונש של 18 חודשי מאסר בפועל;

ו.        באשר לתקדימים שהוצגו לבית משפט קמא לעניין נורמות הענישה הנוהגות בעבירות מסוג זה, קבע בית משפט קמא כי פסקי הדין שהציג הסניגור ובעיקר ע"פ 616/83 פלישמן נ' מדינת ישראל, פד"י לט(1) 449, אינם רלוונטיים. 

3.         בהודעת הערעור המפורטת, כמו גם בטיעונו בפנינו טען הסניגור כי בית משפט קמא "איבד פרופורציות בגזר הדין". בית המשפט ראה במערער: "צורר ישראל או אוייב האנושות" והעונש משקף נקודת מבט זו. בית משפט קמא לא ראה ולו נקודת אור אחת באשר למערער, הוא לא זקף לזכותו כל נסיבה לקולא וראה רק את הצדדים המחמירים בהתנהלותו של המערער. ספציפית מצביע הסניגור על משגים שנפלו בגזר הדין. כך למשל, קבע בית משפט קמא כי העבירות בוצעו לאורך מספר שנים בשעה שבפועל מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2006 בלבד. עוד טוען הסניגור, כי בית משפט לא ייחס משקל מספיק לעובדה כי המדובר במערער בעל הכשרה רפואית. לא מדובר במי שאין לו כל ידע בתחום זה וסיכן את מטופליו. באשר לנזק שנגרם לפעוט באישום הרביעי. מדובר בנזק מסתבר ועתידי ולא בנזק קונקרטי. בעניין הפרופורציות או חוסר הפרופורציות מצביע הסניגור כי העונש המקסימלי על פי פקודת הרופאים על התחזות הוא של שנה אחת ובית משפט כאמור הטיל על המערער 42 חודשי מאסר. המערער פיצה את המתלוננים בסכום של 50,000 ש"ח וזאת תוך מאמץ מצדו וגם לעניין זה לא נתן בית משפט קמא משקל מספיק.

באשר לעמדתו הנוכחית של המערער, המערער מתחרט מעומק הלב על מעשיו והוא נתן לכך ביטוי. המערער ער לאמור בתסקיר שירות המבחן, אך לדבריו, קצינת המבחן ראיינה את המערער בפרק זמן מינימאלי, התרשמה כפי שהתרשמה והתרשמות זו אינה מייצגת את השקפתו הנוכחית של המערער ואת הפנמתו את חומרת מעשיו ומשמעותם. בית משפט קמא לא העניק משקל מספיק לנסיבותיו האישיות של המערער ובמיוחד למשמעות המאסר לגבי בנו בן ה-8 של המערער שמאז מאסרו של המערער, חלה הידרדרות במצבו והוא זקוק לאביו.

4.         בחנו את טענות הסניגור בתשומת לב ובסופו של יום דעתנו היא כי אין מקום להתערב בענישה. בית משפט קמא, אמנם התבטא בלשון חריפה ולא מתפשרת כלפי המערער, אלא שההתערבות בענישה היא פונקציה של התוצאה המעשית, ולאו דווקא של הרטוריקה בה השתמש בית משפט קמא. לגופו של עניין, צדק בית משפט קמא באשר לכךשהנסיבות לחומרה במקרה זה עולות במשקלן המצטבר על הנסיבות לקולא. נתחיל מאופיים של המעשים. למערער אין רשיון לעסוק ברפואה משנת 2001. לא ברור לנו לאורך איזו תקופה היה בידו רשיון. מה שידוע לנו הוא, שהרשיון שהיה בידו היה רשיון זמני. אין לך מדינה בעולם שאיננה דורשת רשיון על מנת לעסוק ברפואה, ולא בכדי. הנזק הצפון בפעולה רפואית כלשהי הוא נזק ממשי וקונקרטי, מי שעוסק ברפואה צריך להיות האדם שהוכשר לכך ומחזיק ברשיון עדכני. המערער הורשע כבר בעבר בעבירות מירמה דומות לעבירות שבפנינו (הכוונה לעבירות באישומים 7,8,9). בפסק הדין שניתן בעניינו בבית המשפט העליון בשנת 1993 נאמר, בין היתר, כי בגין העבירות שבוצעו לא חודש רשיונו. גם אם בפרק הזמן שחלף מביצוע העבירות ההן ועד לביצוע העבירות נשוא תיק זה החזיק המערער תקופה מסויימת ברשיון זמני אין בכך לשלול את האפשרות שבעת ביצוע העבירות לא היה בידיו רשיון לאורך תקופה של לפחות 5 שנים.  הסיבות לאי חידוש הרשיון לא הובררו.

5.         לכך מצטרפת העובדה, כי המערער נעצר לאחר שנתפס בשנת 2006 בגין ביצוע עבירה זהה לאלה שהורשע בהן בתיק הנוכחי. בית המשפט שחרר אותו בערבות כאשר אחד מתנאי השחרור בערובה היה שלא יבצע מעשים דומים. לא יבשה הדיו מעל החלטתו זו של בית המשפט והמערער שב וביצע שלוש מבין ארבע עבירות שעניינן ביצוע מילה, כשהוא מתחזה כרופא ומזריק חומר הרדמה לאיבר המין של היילודים. הסניגור קבל על כך כי בית המשפט כינה את המערער "חסר מעצורים". מי שמבצע עבירות מסוג זה כאשר הוא מתעלם מאזהרה מפורשת של בית המשפט, מוכיח במעשיו כי הוא אכן חסר מעצורים, שעל כן לא מצאנו ממש בטרוניותו של המערער בעניין התבטאותו זו של בית משפט קמא.

6.         הסניגור, כאמור, הפנה את תשומת לבנו לכך שהעונש המקסימלי על פי פקודת הרופאים על עבירת התחזות הוא שנת מאסר. איננו סבורים כי נתון זה יש לו השלכה לעניין תקופת המאסר המתבקשת בתיק שבפנינו. נזכיר לעניין זה כי מדובר בתשעה אישומים שונים, כך שהתקופה המצטברת עולה על שנה אחת, נוסיף כי המערער הורשע בשורה של עבירות: 8 עבירות של התחזות לרופא על פי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1977; 4 עבירות של קבלת דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), 3 עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק, עבירה אחת של פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 לחוק.

7.         ועוד באותו הקשר. בית משפט קמא קבע, כי המערער מצא דרך מקורית ויצירתית להרוויח כספים על גבם ותוך ניצולם של הורים דואגים. גם על התבטאות זו קבל, כאמור, הסניגור. גם אם ניתן להסתייג מהביטוי "דרך מקורית ויצירתית" יש משום ציניות רבה בדרך פעולתו של המערער, שהרי ההורים פנו אליו משום שחפצו דווקא במוהל שהוא גם רופא, כדי להיות שקטים ביחס לפן הרפואי שבביצוע ברית המילה. לרוע מזלם נפלו לידיו של המערער. הנזק שגרם המערער לפעוט באישום השלישי הוא המחשה קונקרטית לסכנה בפניה העמיד את כל מי שפנה אליו.

באשר לנסיבותיו האישיות של המערער. לבקשת הסניגור הפנה בית משפט קמא את המערער לקבלת תסקיר שירות המבחן. לרוע המזל תסקיר שירות המבחן אינו מדבר בשבחו של המערער וזאת בלשון המעטה. המערער, אליבא דקצינת המבחן, לא הפנים את משמעות מעשיו, בלטה הכחשה של העבירה ונראה כי הוא מתקשה להכיר במירמה שבהתנהלותו, תוך שהוא חוזר ומדגיש את עובדת היותו רופא. המערער איננו רופא וסירובו להכיר בכך מדבר בעד עצמו. לקראת ישיבת היום הומצא לנו תסקיר עדכני של שירות המבחן והתמונה העולה ממנו זהה לתמונה העולה מהתסקיר שהיה בפני בית משפט קמא

8.         עיינו בפרוטוקול הדיון המשקף את דברי עדי ההגנה ואין בהם כדי לשנות את התמונה. מקובל עלינו כי המערער הושיט עזרה במקרים מסויימים. איננו מפקפקים בכך כי בנו של המערער עבר ועובר טראומה כתוצאה ממאסרו של אביו. לרוע המזל נשים, ילדים ושאר בני משפחה הם תמיד הקורבנות החפים מפשע של מעשי העבריינים. ראוי להזכיר גם את העבירות בהן קיבל המערער כספים מאנשים שביקשו להכשיר עצמם כמוהלים, בטענות כזב (אף שבעבירות הללו ויתרה המדינה על האישומים של קבלת דבר במירמה והסתפקה בעבירות של התחזות לרופא).

כן פועלת לחובתו של המערער - עברו הפלילי בעבירות מירמה, הקשורות אף הן לעיסוקיו כרופא, בגינן נדון בזמנו למאסר בפועל של 18 חודשים.