פסק-דין בתיק עפ 70236/04

ערעור על חומרת העונש שהוטל על המערער בבית משפט השלום (כב' השופטת אמסטרדם) לאחר שהמערער הורשע בשורת עבירות. מדובר היה במי שעסק בשנות המס 1993-1998 במתן שירותי הנהלת חשבונות ללקוחות והורשע על פי הודאתו בכך שהשמיט הכנסות מעיסוקו בהנהלת חשבונות בדו"חות שהגיש למס הכנסה באותן שנים, מסר הצהרות כוזבות בדבר עיסוקו ומקור הכנסותיו על מנת להסתירן מרשויות המס שהוא פועל כאמור במזיד ובכוונה להתחמק ממס. כמו כן, הורשע בכך שזייף דו"חות על הכנסות שנתיות של 27 מלקוחותיו במטרה ליצור מצג שהדו"חות הוגשו ונתקבלו על ידי שלטונות המס כביכול במועד הרשום בהם בעוד שבפועל הוגשו במועד מאוחר יותר, וכל זאת על מנת לבטל שומות שהוטלו על הלקוחות עקב אי הגשת דו"חות במועד וכדי לבטל קנסות או עיקולים שהוטלו על אותם לקוחות. נוסף על כך הודה המערער גם בכך שנהג להתחזות כרואה חשבון וייצג באופן בלתי מוסמך בשלושה מקרים נישומים בפני פקיד השומה.

לאחר הליכים שנמשכו על פני פרק זמן לא מבוטל הגיעה התביעה להסדר טיעון עם המערער לפיו עתרה התביעה לבית המשפט לגזור עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה בת 8 חודשים וכן מאסר על תנאי בעוד שלבא-כוח המערער נשמרה הזכות לטעון לעונש באופן חופשי.

השופטת המלומדת החליטה בסופו של יום לגזור על המערער 8 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס כספי בסך 10,000 ש"ח. בגזר הדין הודגשה מצד אחד חומרת העבירות, מהותן וריבוין כאשר מדובר בעבירות שבוצעו תוך ניצול האמון שנתנו רשויות המס במערער. מהצד השני צויינו הודאת המערער והעובדה שהוא לוקה בבעיות בריאות לא קלות בעיקר כתוצאה מ"הלם קרב" בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

השופטת המלומדת בחנה את המסמכים השונים שהגישו הצדדים בפניה הן לגבי החקירות והן לגבי מצב בריאותו של המערער ובסופו של דבר המסקנה היתה כי גם כאשר מביאים את כל הנסיבות לקולא אין להימנע במקרה זה ממאסר בפועל ממש ואין מקום להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.

נטען בפנינו כי במקרה זה למרות שבית המשפט ציין בגזר הדין את הנסיבות לקולא הרי שלא התחשב בהן במידה מספקת ולא עשה את האיזון הראוי בין מכלול הנסיבות. הטענה היא כי חלף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות וההליך המשפטי אף הוא התנהל על פני תקופה ניכרת, שבה היה עינוי דין למערער. כמו כן, היה מקום להתחשב במידה רבה הרבה יותר בעובדה החשובה שהמערער הסיר את כל מחדליו באופן מוחלט ומשום כך, ובעיקר גם כאשר מביאים בחשבון את מצב בריאותו הקשה ואת נסיבותיו המשפחתיות שלו ושל אחיו כפי שפורטו בפנינו, הרי שהיה מקום להסתפק בנסיבות מיוחדות אלה במאסר שירוצה בעבודות שירות כאשר היתה נכונות להסכמה להעלאת שיעור הקנס הכספי.

אין צורך להכביר מלים לגבי מידת הענישה בעבירות מעין אלה. לגבי עבירות בתחום המסים נקבע כבר פעמים הרבה כי לא ניתן להתוות תחימה מדוייקת ונוקשה של ענישה וכי אין ספק שאין הצדקה להקלה בענישה בתחום עבירות המס (השווה רע"פ 4654/92 בעניין ארגוב ). בדרך כלל בתיקים רבים של עברייני מס מועלות טענות בדבר בעיות כלכליות, רפואיות ומשפחתיות קשות וכל זאת לאחר ניהול עסקים בהיקף לא מבוטל וכבר נקבע פעמים רבות כי בעיות מעין אלה אין בהם כדי לשמש סיבה למניעת הטלתה של ענישה ההולמת עבירות אלה וכאשר במקרים רבים אין מקום להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות אלא יש להטיל מאסר בפועל ממש. אמת הדבר שבדרך כלל מתייצבים בתיקים הללו אנשים נורמטיביים מהישוב שיש כלפיהם, באופן טבעי, רחשי אהדה בשל הרקע האישי, הרפואי והמשפחתי שלהם, אולם אין די בכך כדי להתעלם מחומרת העבירות ומהצורך להמחיש כי גם עבריינות בתחום זה חייבת להיענש במידה הראויה. במקרה זה לא מדובר היה אך ורק בהשמטת הכנסות בהיקף ניכר אלא כאמור גם בהתחזות לרואה חשבון ובזיוף דו"חות של לקוחות, כך שהיתה כאן חומרה נוספת מעבר לעבריינות השגרתית כביכול בתחום המסים. אנו ערים לכך שעבר פרק זמן ניכר מאז ביצוע העבירות, אולם אין ספק שהזמן שחלף כמו מצבו של המערער היה בין יתר הגורמים שהביאו לכך שהתביעה הלכה לקראתו כברת דרך לא מעטה ובסופו של דבר נאותה להסכם טיעון שאפשר לומר שהיטיב עם המערער.

עניין חלוף הזמן הוא כמובן דבר שיש להביאו בחשבון, אולם אין בו כדי להוות שיקול יחיד לעניין הענישה (השווה רע"פ 2849/02 סמילה נ' מדינת ישראל , פד-אור 02(1) 560). אפשר לומר במקרה זה כי אף כאן ניתן לומר את הדברים שכבר נאמרו פעמים הרבה שעל לה לערכאת הערעור להתערב במידת הענישה אף שכאשר ליבה רך יותר מהערכאה הראשונה (ע"פ 332/91 מדינת ישראל נ' סבג , פ"ד מו(1) 437).

סוף דבר, לאחר שחזרנו ובחנו את כל הנסיבות, לרבות המסמכים הרפואיים הנוספים שהוגשו בפנינו, המסקנה כי אין זה המקרה בו יש הצדקה להתערב בעונש הסביר והמתון שהוטל על המערער, גם כאשר מביאים בחשבון את כל הנסיבות לקולא, ולפיכך הערעור נדחה בזאת.

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ו (30 באוקטובר 2005) במעמד הצדדים

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: