פסק-דין בתיק עפ 70215/08

א.                פתח דבר

1.     בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה ת"א (כב' השופט ויטלסון) בתיק פל' 977/06, אליו צורף תיק פל' 1032/04, שעניינם נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף - עבירות על סעיפים 67 ו- 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961, ועבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.

בגין ההרשעות הנ"ל נגזרו על המערער העונשים כדלקמן:

א.        שישה חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ב.                 שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

ג.         קנס בסך 1000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

2.      ב"כ הצדדים היו חלוקים בשאלה אם הוטל על המערער בתיק הנ"ל גם עונש של פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, וזאת נוכח העובדה שגזר הדין אשר צורף להודעת הערעור על ידי ב"כ המערער לא הכיל רכיב ענישה זה.

על אף זאת, ציין ב"כ המערער בהודעת הערעור שהגיש, את סעיף ג' במסגרת העונשים שהוטלו על מרשו " פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה  לתקופה של 8 חודשים", ובסעיף 18  להודעת הערעור עתר לבית המשפט להפחית גם את עונש הפסילה.

3.      לעומת זאת, מסמך שכותרתו "גזר דין" מאותו תאריך (27.3.08) אשר הוגש על ידי ב"כ המשיבה, הכיל  רכיב ענישה של עונש פסילה בפועל למשך 8 חודשים מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה.

מחזיקים, איפוא, הצדדים כל אחד בנוסח גזר דין שונה.

דא עקא, שהמסמך שהוגש כאמור על ידי ב"כ המשיבה ונשא כותרת: "גזר דין" לא היה חתום על ידי שופט, בעוד שהעותק שצורף להודעת הערעור ליכאורה חתום על ידי כב' השופט ויטלסון.

4.      זאת ועוד, ב"כ המערער הציג מסמך לבית המשפט, התומך בטענתו שלא הוטל על מרשו עונש של פסילה בפועל (למרות מה שטען בעצמו בהודעת הערעור), מדובר במסמך   מתאריך 27.3.08 שעניינו בקשה לעיכוב ביצוע, לגביה נתנה החלטה מודפסת, ובסיפא הדף מצויה החלטה הנחזית להיות בכתב ידו של השופט מתאריך 9.4.03, ושם נרשם, כי ניתן עיכוב ביצוע רק לעונש המאסר.

יחד עם זאת, בסעיף 5 להחלטת כב' השופט ויטלסון נרשם: " עונש הקנס, הפסילה תקפים מרגע זה", משמע שלכאורה הושת על המערער עונש  של פסילה בפועל.

ברם, בסיפא ההחלטה נרשם על ידי השופט החלטה כאמור כנראה בכתב ידו  שלשונה: " בתיק זה אין פסילה לפי הרשום בגזר הדין. רישום זה הוא הקובע".

      5.   לאור האמור לעיל, אתייחס לגזר דינו של כב' השופט ויטלסון בתיק דנן, כמכיל רכיבי ענישה של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בלבד,  ללא כל עונש של פסילה בפועל.

טיעוני ב"כ המערער

6.      לאחר ציטוטים מהמשפט הרומי לרבות התייחסות לאלת הצדק - ציטוטים שחלקם  שייכים לעניין וגם כאלה שאינם לעניין, טען ב"כ המערער, כי בית משפט קמא החמיר  בענישת מרשו יתר על המידה, וכי " מדובר למעשה בנהיגה בזמן פסילה מדרגת הרשלנות הנמוכה ביותר, ולא נהיגה ברשלנות קלאסית".

7.   ב"כ המערער ציין כי מרשו נפסל מנהיגה למשך שלושה חודשים, וזאת בשנת 2001, והוא "היה סמוך ובטוח  שסיים את פסילתו"  כאשר נהג במאי 2003, וכך חשב גם כאשר נהג  בשנת 2005 (סעיף 11 להודעת הערעור).

 8.  עוד לטענתו, הטיעונים לעונש נשמעו במשותף בתיק פל' 1032/04 ופל' 977/06,  ובכך נוצר הרושם בפני בית המשפט שהמערער הינו עבריין סדרתי בנושא של עבירות נהיגה בזמן פסילה.