פסק-דין בתיק עפ 70052/05

השופטת י' שיצר :

1. ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ג' נויטל), בת"פ 4349/04. המערער הורשע על פי הודייתו ב-4 עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס, עבירות לפי סעיפים 348(א) ביחד עם סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); בעבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה בנסיבות אינוס, עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיפים 348(א) ו-345(א)(2) לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק והטרדת עד, עבירה לפי סעיף 249 לחוק.

על המערער הוטלו העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לכל אחד מארבעת המתלוננים בסך 2,000 ש"ח.

2. עיקרי העובדות הם כדלקמן:

המערער, יליד 1919, שימש כמתנדב בבית ספר יסודי בין השנים 1999-2002 או בסמוך לכך. במסגרת תפקידו כמתנדב נהג המערער, בין היתר, לסייע לתלמידים במהלך השיעורים בבית הספר ולהזמינם לבלות בדירתו בבית האבות, בו התגורר, לאחר שעות הלימודים.

בהזדמנויות רבות במהלך המחצית השניה של שנת 2002 נהג המערער לבצע בתלמידי בית הספר מעשים מגונים, בדירתו ובבית הספר.

המערער נהג לפתות את התלמידים לשהות במחיצתו באמצעות ממתקים ומתנות, להראות להם תמונות אירוטיות ולהציץ באיבר מינם דרך חלון השירותים בדירתו, בעת שעשו צרכיהם. המערער נהג להושיב את התלמידים עליו, או להתיישב בסמוך אליהם, לגעת באיברי המין שלהם, מעל ומתחת לבגדים וכן באברים נוספים בגופם, לחבקם וללטפם וזאת לשם גירוי, סיפוק, או ביזוי מיניים.

על-פי עובדות האישום הראשון אף הטריד המערער עדים ואף איים עליהם באומרו: " מה עשיתם לי דחפתם אותי עמוק עמוק לבור, אתם תשלמו על זה".

המעשים נעשו בהזדמנויות שונות בארבעת המתלוננים ובקטינים נוספים.

המערער, כאמור, הודה בעובדות כתב האישום שעל כן לא נפרט מעבר לכך.

3. בהודעת הערעור תוקף הסניגור בעיקר את שליחתו של המערער למאסר מאחורי סורג ובריח.  לדעתו שגה בית משפט קמא, מהנימוקים הבאים:

א.      כליאתו של המערער, בן ה-86, מאחורי סורג ובריח עלולה להיות גזר דין מוות עבורו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתקופה של שנה שלמה;

ב.      בית משפט קמא לא העניק משקל לקולא לזמן שחלף מעת ביצוע העבירות (דהיינו כשנתיים) ולהתנהגותו הנורמטיבית במהלך תקופה זו;

ג.        למערער אין עבר פלילי מכל סוג שהוא;

ד.      המערער נעדר מסוכנות כיום, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן. מדובר במסכת עבירות שהיא בבחינת מעידה חד פעמית בחייו;

ה.      לא ניתן משקל ממשי להודאתו של המערער מיד עם תחילת המשפט;

ו.        מפנה לחוות דעת עדכנית שניתנה על ידי רופא המשפחה, המתארת את מצבו הרפואי של המערער היום, ואת החרדה והמצב הדכאוני בו שרוי וכן את הבעיות הרפואיות הספציפיות שלדעת הסניגור יקשו על שהייתו בכלא;

ז.       תסקיר שירות המבחן אשר ניתן בבית משפט קמא הסוקר את נסיבות חייו של המערער, היותו מדריך נוער יהודי בגרמניה, בריחתו ארצה בשנת 1939, שירותו בצבא הבריטי ובצה"ל, ועבודתו בפנימיית ילדים ולאחר מכן טיפולו המסור באשתו החולה עד פטירתה;

ח.      מפנה לפסיקה אשר מדגישה את הפן האינדיווידואלי בענישה ואת ההתחשבות בגיל המבוגר בנסיבות דומות;