פסק-דין בתיק עפ 5215/08

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה באשקלון (כבוד השופטת ד.קליימן) בת"ד 4274/05 מיום 21.2.2008.

כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות על סעיף 144(א) ביחד עם סעיף 38(1) לתקנות התעבורה , תשכ"א - 1961.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 5.5.2005, בשעה 20:00 לערך, נהג המערער ברכבו ברחוב העבודה באשקלון.

אותה עת חצתה את הכביש הגב' סעדה קאפח, ילידת 1914 והמערער פגע בה עם רכבו.

המערער עזב את מקום התאונה מבלי להשאיר פרטיו, הזיז את רכבו ממקום התאונה, לא הגיש עזרה לנפגעת, לא הזעיק עזרה ראשונה מתאימה ושירותי הצלה ולא הודיע לתחנת המשטרה על התאונה.

כבוד השופטת קליימן, לאחר שמיעת הוכחות, הרשיעה את המערער בעבירות המיוחסות לו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה היתה בלתי נמנעת וכי הנפגעת קיפחה חייה בתאונה.

טענות המערער :

לטענת המערער שגה בית משפט קמא משהרשיע אותו בעבירה לפי תקנה 144 (א).

על פי העובדות שהוכחו, הודעה על התאונה נרשמה ביומן המשטרה בשעה 20:11.

בשעה 20:20 היה המערער בתחנת המשטרה.

עוד עלה מן העדויות כי בשעה 20:11 משהגיע סמ"ר משה ג'אנו למקום הנפגעת כבר פונתה לבית החולים.

לטענת המערער, העולה מן המקובץ כי הודעה למשטרה נמסרה, כוחות ההצלה הוזעקו, כל זאת שעה שהמערער היה במקום והמערער נסע למשטרה לאחר שאסף את אשתו מביתם.

המערער טוען כי משעה שנעשה כן, אף לא על ידו, יצא הוא ידי חובתו על פי סעיף 144 (א) לתקנות התעבורה שכן יש לפרש את הדין באופן המגשים את מטרת חקיקתו.

טענות המשיבה :

לטענת ב"כ המשיבה, ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בממצאים עובדתיים שקבע בית משפט קמא, אלא אם קיימת סטיה חריגה בקביעת אלה.

לטענתו, על פי קביעת בית משפט קמא, עזב המערער את מקום התאונה כיוון שלטענתו חשש לחייו.

האחריות למילוי החובות מוטלת על הנהג הפוגע ובעצם העובדה כי הוזעקה עזרה על ידי אחר לא יצא המערער ידי חובתו.

אין מחלוקת כי לא המערער הוא זה אשר הזעיק את כוחות ההצלה, לא הוא זה אשר הודיע למשטרה על קרות התאונה, הוא לא המתין במקום לבואם של כוחות ההצלה והמשטרה, ופנה למשטרה רק לאחר שאסף את אשתו מביתם.