פסק-דין בתיק עפ 5001/08

ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כבוד השופט אקסלרד) שניתנה ביום 11.12.2007 בב"ש 6477/07 ,בה נדחתה בקשת המערער לביטולו של צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי המשיבה ביום 11.7.2007.

ביום 11.7.2007 הוצא צו הריסה מנהלי על ידי המשיבה ובו נצטווה המערער להרוס גדר היקפית עשוייה פח באורך של כ - 144 מטר, מבנה עשוי פח בשטח של כ - 40 מ"ר, ומבנה עשוי פח בשטח של כ- 15 מ"ר.

ביום 26.7.2007 הוגשה על ידי המערער בקשה לבית משפט קמא ובה עתר להורות על ביטול צו ההריסה המנהלי.

לאחר שמיעת עדים דחה בית משפט קמא את בקשת המערער.

לטענת המערער שגה בית משפט קמא בשישה:

1.                  בקביעה כי המערער לא הוכיח כי קיימת לו זכות במקרקעין עליהם נבנו המבנים ולפיכך אינו בגדר "הרואה עצמו נפגע".

2.                  בקביעה כי המערער לא הוכיח כי המבנים נבנו ואוכלסו במועדים הנקובים בסעיף 238 לחוק התכנון והבניה.

3.                  בקביעה כי המערער לא הוכיח כי איכלס את המבנים במועדים הנקובים בחוק התכנון והבניה.

4.                  בביסוס החלטתו של בית משפט קמא על עדויות מפקח הבניה כבסיס לדחיית טענות המערער ובהתבססו על תצהירו של יו"ר המשיבה, מר פיני בדש.

5.                  בדחיית טענת המערער כי אי צירוף דו"ח המפקח לתצהיר המהנדס שומט את הבסיס להוצאת הצו המנהלי.

6.                  בדחיית הטענות בדבר הפגמים שנפלו בהוצאות צו ההריסה המנהלי.

לטענת המערער יש לו זכות במקרקעין עליהם נבנו המבנים.

שבט הטראבין קיבל לטענתו את המקרקעין להתיישבות בשנות הששים וזכויות אלה הוכרו בפסק דין שניתן בתיק אזרחי 7030/96 ,בתביעה שהוגשה על ידי מחמוד עבדאללה אלצנענא שהינו המוכתר והשייח של שבט הטראבין נגד מנהל מקרקעי ישראל והמועצה המקומית עומר.

פסק הדין קבע כדלקמן :

"הנתבעת 1 (מדינת ישראל- מינהל מקרקעי ישראל) הצהירה שכל זמן או עד שלא יתקבל פס"ד פינוי נגד התובע והאנשים שהוא מייצג או שתהיה החלטה אחרת של בימ"ש

מוסמך המורה בין מכח המשפט האזרחי, בין מכח המשפט הפלילי, בין מכח המשפט המנהלי ובין מכח חוק התכנון והבניה, על פינוי או הריסה של מבנה או מבנים בשטח בו מדובר, לא יעשה באותו שטח כל מעשה ולא תינקט כל פעולה פיזית לשינוי המצב הקיים כאשר הכוונה היא לשטח שהינו המתחם של ריכוז שבט טראבין אל סנע כפי שהינו בתכנית שהוגשה בהליכי הביניים ע"י המהנדס נציג הנתבעת 2 (מועצה מקומית עומר) .

אין באמור כדי לפגוע בזכותה של המדינה או הרשות המקומית או הועדה המקומית לתכנון ובניה או כל רשות אחרת על פי דין לנקוט בצעד משפטי כלשהו ולפעול לאחר מכן על פי הצווים שינבעו מאותם סעדים משפטיים.

עוד הצהירה המדינה כי ההצהרה לעיל אין בה הודאה בזכויות כלשהן של התובע או מי מטעמו.

מנגד , אין בהצהרה זו גם כדי להגביל טענות של זכויות של התובעת או מי מטעמו".