פסק-דין בתיק עפ 4537/07

1.         בפני ערעור על החלטת כב' השופט אקסלרד, מבית משפט השלום בבאר שבע מיום 3010/07 בב"ש 7006/06 לפיה, הוחלט לדחות את בקשת המערער לביטול צו הריסה מינהלי, שניתן על ידי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז הדרום, מיום 31/7/06.

2.         ביום 31/7/06, חתם מר דודו כהן, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הדרום, להלן:  "הוועדה", על צו הריסה מינהלי בתוקף סמכותו לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, לאחר שעיין בתצהירה של מתכננת המחוז ולאחר ששוכנע, כי בענין, שפרטיו להלן, הוקם ללא היתר בניה והוא ציווה על הריסתו.

            הבנין בגודל 90 מ"ר, בנוי מבלוקים והוא מתואר בצו. הבנין נמצא בנ"צ 205773/575334 צפונית לדרך מס' 31.

3.         בתאריך 2/8/06, הגיש המערער בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי. לבקשה צורף תצהיר של המבקש, שבו הוא טען, בין היתר:

א.         לצו ההריסה לא צורף תצהיר ולכן יש לבטלו.

ב.         הוא מתגורר בבית עם משפחתו " מזה שנים ארוכות".

ג.          בניית הבית הסתיימה לפני כ- 3 חודשים " ומאז אני מתגורר בבית עם משפחתי".

4.         כבר מעיון בתצהיר של המבקש מתגלית, מני וביה, סתירה שכן בסעיף 3 לתצהיר, המערער טוען שהוא גר בבית עם משפחתו "מזה שנים רבות", ובסעיף 4 כתב שהוא מתגורר בבית עם משפחתו מ "לפני כ- 3 חודשים".

5.         לפני, כאמור, ערעור על החלטת בימ"ש קמא, שלא לבטל את צו ההריסה המנהלי.

6.         לפי ב"כ המערער, עו"ד עזריה, מספר טענות בקשר לתקפותו של הצו:

א.         לצו לא צורף תצהיר.

ב.         מדובר בבית שנבנה בקרקע שנמצאת "בהסדר קרקעות בשלב סופי".

ג.          האזור בו נמצא הבית, עומד להיכנס לתחום השיפוט של המועצה המקומית אבו בסמה.

ד.         הקביעה של ביהמ"ש בהחלטתו, שנתמכת על ידי המשיבה, שהבית כמו שהוא לא יכול לשמש למגורים ואי אפשר לגור בו - אינה נכונה. יכול להיות, טוען הסנגור, שיש אנשים שעל פי הסטנדרטים שלהם הבית לא יכול לשמש למגורים, אך אצל הבדואים טוב בית כמו הבית שנבנה על ידי המערער מאוהל.

ה.         המערער חי במרתף של הבית ולא בבית עצמו, וזו הסיבה שבתמונות שצורפו על ידי המשיבה לתיק של בימ"ש קמא, לא רואים שום סממן, שום ריהוט ושום אביזר המלמד שהבית משמש למגורים.

ו.          גם אם קיים תצהיר, ראש המועצה, שחתם על הצו, לא ראה אותו.

7.         אני דוחה את כל טענותיו של עו"ד עזריה, מאחר ואין בהן ממש. אפרט את דברי:

א.         אין שחר לטענה שראש המועצה לא עיין בתצהיר ו/או שלא היה בפניו תצהיר. הדבר עומד בסתירה לרשום בצו.

            זאת ועוד,  על פי הוראות סעיף 238א(א), לחוק הנ"ל, אין צורך להגיש לביהמ"ש את התצהיר, שכן, כך עולה מלשון הסעיף האומר: "ובלבד שהוגש לו (דהיינו, לראש המועצה, י.פ.) תצהיר".