פסק-דין בתיק עפ 4495/07

הנשיא י. פלפל:

1.         כנגד המערער, עופר טוביאנה ואדם נוסף, רוני אלי בן אליקשוילי הוגש לבית משפט השלום באשדוד כתב אישום בתיק פלילי 269/07 שיחס להם ביצוע עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה, גניבה והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.

2.         על פי הסדר טיעון שנעשה כתב האישום תוקן באופן שנמחקה עבירת הגניבה ולגבי המערער נמחקה גם העבירה של החזקת אגרופן או סכין.

            הוסכם בין הצדדים כי "הטיעון לעונש יהיה חופשי תוך שהמאשימה נתנה הסכמה להפעלת עונש מאסר מותנה של 12 חודשים, שתלוי ועומד כנגד הנאשם, באופן שחמישה חודשים יופעלו במצטבר לעונש המאסר בגין תיק זה ועוד שבעה חודשים יופעלו בחופף... בנוסף... יופעל בחופף להפקעת עבודות שירות שהוטלו על הנאשם בתיק הזה שהוטלו עליו בת.פ. 5177/05, בבית משפט השלום בת"א".

3.         בתאריך 4.6.07 הורשעו המערער והאדם הנוסף בביצוע עבירת ההתפרצות והגניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

4.         בתאריך 24.9.07 גזר בית משפט קמא את דינו של המערער ודן אותו ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, להפעלת עונש מאסר מותנה של 12 חודשים באופן ששבעה חודשים ירוצו באופן חופף לעונש המאסר שהוטל.

            כן הורה בית משפט קמא ש"תקופת המאסר שמרצה הנאשם בגין עבודות השירות שנגזר עליו בת.פ. 5177/05 והופקע על ידי נציב השב"ס ביום 29.3.07 תרוצה בחופף לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק זה". בית המשפט גם דן את המערער לשתי תקופות של מאסר על תנאי והוא חוייב לשלם למתלונן פיצוי "על תנאי", בלשון בית המשפט "במידה ונתפס על הנאשם סכום של עד 1,000 ש"ח בעת מעצרו ישמש הסכום לפיצוי המתלוננים רווח רחל ומימון סימה בחלקים שווים".

5.         מגזר הדין עולה כי הפריצה בגינה הורשע המערער היתה לדוכן של מפעל הפיס באשדוד והיא בוצעה על ידי המערער ושניים נוספים שאחד מהם הוא הנאשם מס' 2 (אליקשוילי). המערער הודה שבפריצה נגנבו 2 כספות שהכילו 5,000 ש"ח וכרטיסי חיש גד בשווי של 10,050 ש"ח.

6.         מגיליון ההרשעות הקודמות של המערער עולה, כי לחובתו רישום פלילי ללא הרשעה בשתי עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וכן הרשעות בעבירות של איומים, תקיפה, פריצה, שיבוש מהכי משט, העלבת עובד ציבור, גניבה, איום (2 עבירות), תקיפה (2 עבירות), הפרת הוראה חוקית (4 עבירות).

            בעבר נידון המערער ל-15 חודשי מאסר לריצוי בפועל והופעל עונש מאסר על תנאי של ששה חודשים ובסך הכל הוטלו עליו 21 חודשי מאסר.

            חשוב לציין שהעבירה נשוא התיק הנוכחי נעברה שנה אחת בלבד לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרגת ערעור, דן בערעורו של המערער כאשר נשפט ל-21 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

            עברו הפלילי העשיר של המערער, הנה התשובה, לטענת הסניגור, לפיה החמיר בית משפט קמא, עם המערער אל מול שותפו לעבירה, שהנו חסר כל עבר פלילי, כפי שגם ציין בית משפט קמא.

7.         בעת הדיון בבית משפט קמא טען סניגורו של המערער כי "נקודת המוצא בתיק חייבת להיות אחידות הענישה... לאחר שלנאשם הנוסף יוטל, ככל הנראה (כך! י.פ.) עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, אין להחמיר בעונשו של נאשם זה.

            בית משפט קמא ציין בגזר דינו כי העבירה שבה הורשע המערער בוצעה "תוך תעוזה ותחכום שכן היא בוצעה בדוכן מפעל הפיס המצוי בקניון באשדוד ובצוותא חדא עם שניים אחרים".

8.         לא מצאתי בערעור זה כל ממש. אין שחר לטענת ב"כ המערער, בכתב הערעור, שגזר הדין "הינו חמור מנשוא".

            החרטה, שהביע המערער, לדברי בא כוחו, לא יכולה להוות נימוק להקלה בעונש לאחר שביצע עבירה חמורה כשבעברו הרשעות קודמות לרבות בעבירות מאותו סוג.

9.         מדברי ב"כ המערער עולה שמהרכוש שנגנב נתפסו אצל הנאשם 1,000 ש"ח וסכום זה הוחזר למתלוננים. יתר השלל לא נתפס ולא הוחזר.

10.       העונשים שהוטלו על המערער אינם חמורים במידה כזו שתצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור ולכן אני מציע לחברי לדחות את הערעור.

                                                                                                ______________