פסק-דין בתיק עפ 4366/07
|
ע"פ בית המשפט המחוזי באר-שבע |
4366-07
29.10.2007 |
|
בפני : רחל ברקאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ליסטר ניר עו"ד דוד גולן |
: מדינת ישראל עו"ד רונן בוכניק |
| פסק-דין | |
- מונח בפני ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בקרית גת (כב' השופטת ר. בן יששכר-שוורץ) בבש 8143/07, שניתנה ביום 12.7.07, לפיה נדחתה בקשתו של המערער להארכת מועד להישפט. בית משפט קמא נימק את דחיית הבקשה בטעם כי לא מצא כל הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה מקום שהודעת הקנס נמסרה למבקש כבר בחודש אוגוסט 2004.
- ב"כ המערער טענה כי שגה בית משפט קמא כאשר לא מצא לנכון לקבל את בקשתו של המערער לנוכח הנסיבות המצדיקות מתן אפשרות למערער לקבל את יומו בבית המשפט. טענה ב"כ המערער כי הודעה בדבר תשלום הקנס נשלחה אל ביתו של המערער ביום 13.8.04 אולם, בפועל לא הגיע לידיו של המערער וזו שולמה על ידי חברתו לחיים, אשר ביצעה את העבירה ובחרה לשלם את הקנס ולהסתיר את דבר ביצוע העבירה מעיני המערער. לטענת המערער בחלוף השנים, כאשר גילה את דבר תשלום הדו"ח פנה למשטרת ישראל בבקשה לבטל את הדו"ח אולם בקשתו נדחתה. לאחר שלא זכה לסעד במשטרת ישראל, פנה הוא לבית המשפט. טענה ב"כ המערער כי לנוכח הנסיבות הנדונות שגה בית משפט קמא כאשר לא קיבל את הסבריו ולא נתן לו את יומו להוכיח את חפותו.
- מנגד טען ב"כ המדינה כי האיחור הניכר בהגשת הבקשה אינו מצדיק את קבלת הערעור. לטענתו הדו"ח נשלח למערער לפני כשלוש שנים וחזקה כי קיבל את הדו"ח לידיו מקום שנשלח לכתובת מגוריו. לטענתו, טענת המערער כי הדו"ח שולם על ידי חברתו לחיים וכי לא ידע על קבלת הדו"ח וגם לא על תשלומו אין בה כדי לפגוע בחזקת הידיעה לצורך המסירה.
לחילופין טען כי גם אם בפועל ידע המערער אודות תשלום הדו"ח רק לאחר שקיבל הודעה ממשרד התחבורה על צבירת נקודות וגם אם נכון למנות את מניין הימים מיום 21.1.07, לעניין דבר ידיעתו של המערער אודות הדו"ח, בהתחשב במכתב ששלח עו"ד גולן למשטרת ישראל מאותו יום, אזי מיום זה ועד היום שבו ננקט ההליך המשפטי בבית משפט קמא, יום 5.6.07, חלף פרק זמן ניכר העולה על הזמן הנקוב בתקנות באופן אשר לא מצדיק מתן סעד למערער.
לאור דברים אלו ביקש הוא לדחות את הערעור.
- סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בעבירות קנס, לפיו מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלמו תוך 90 יום אלא אם כן הגיש תוך 30 ימים מיום ההמצאה בקשה לביטול או הודיע תוך 90 ימים שיש ברצונו להישפט על העבירה. נאשם שלא עשה אחת מאלה, יראו אותו בתום המועדים הקבועים בס"ק (א) כאילו הורשע בבית משפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.
סעיף 230 לחוק סדר דין הפלילי קובע כי: " בית משפט רשאי מנימוקים שירשמו לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור".
- בית המשפט הנדרש לבקשה מסוג בקשה זו, דהיינו להארכת מועד להישפט שוקל את אותם שיקולים הדומים לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי (ראה רע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל , פ"ד נז (6) 793).
לאמור, על המערער להראות טעם טוב וראוי מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע לכך בחוק וכן נדרש בית משפט לשקול האם באי ביטול פסק הדין עלול להיגרם עיוות דין לנאשם עד כי צודק יהיה הדבר להיעתר לבקשתו.
- במקרה דנן, סבורתני כי לא נפלה כל שגגה בפי בית משפט קמא כאשר דחה את טעמיו של המערער ככל שהם נוגעים לנימוקיו והסבריו בדבר האיחור בהגשת הבקשה להישפט. המערער קיבל לידיו את הודעות הקנס כבר ביום 13.8.04 ואת בקשתו להישפט הגיש ביום 5.6.07, לאחר ששולם הקנס. המערער קיבל את הדו"ח לביתו ויש בכך כדי להעיד אודות טיבה של המסירה וכן להקים חזקה כנגדו כי ידע על קבלת הדו"ח. העובדה כי חברתו לחיים, עימה חולק הוא את מגוריו, ידעה אודות הדו"ח יש בה כדי לחייב את המערער לעניין עצם הידיעה בדבר קבלת הדו"ח.
גם אם נכון ללכת כברת דרך לקראת המערער ולהכיר בטענתו כי ידע אודות הדוחות רק בסמוך לפני תחילת ההתכתבות עם משטרת התנועה, כנלמד ממכתב בא כוחו מחודש ינואר 2007 אזי, גם אז איחר הוא בהגשת הבקשה.
כאמור, שלח עו"ד גולן, מטעם המערער, מכתב למשטרת התנועה ביום 21.1.07 בו ביקש את הסבת הדו"ח על שם בת זוגתו של המערער ופנייתו לבית המשפט נעשתה רק ביום 5.6.07, זמן ניכר לאחר חלוף הזמן הקבוע בחוק.
לא אחת קבעתי, במקרים דומים אשר באו בפני כי העובדה כי המערער בחר לנהל תכתובת אל מול משטרת ישראל אין בה כדי לעצור את מרוץ הזמן הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי המחייב אותו במקביל להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. לא עשה כן, לא יחשב הדבר כנסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת מועד.
לעניין סיכויי הצלחתו בבקשה - הרי שאלה לא הוכחו כדבעי. טענת חברתו של המערער כי היא זו אשר ביצעה את העבירה ולא הוא הינה טענה נפוצה אשר באה בפני בית המשפט עת מקבל לידיו עבריין תנועה דו"ח אודות נקודות שצבר עקב עבירות תנועה שביצע שאז מזדעק הוא ומבקש לפתע "לחלוק" את העבירות עם חבריו או עם בני משפחתו - במקרה זה חברתו לחיים.
סיבה זו אין בה כדי להצדיק נקיטה של דרך לפנים משורת הדין הגם האיחור הניכר.
- מכל הטעמים לעיל, האיחור בהגשת הבקשה כמו גם העדר סיכויי הצלחתו בבקשה אך נכון עשה בית משפט קמא שדחה את בקשתו ולא נותר לי אלא לדחות את הערעור.
ניתן היום י"ז בחשון, תשס"ח (29 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|