פסק-דין בתיק עפ 4234/07

1.                   מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י. אקסלרד) בתיק 1173/03 , מיום 17.5.07, לפיו הורשע המערער בעבירות של בניה ושימוש במבנים ללא היתר בניה, עבירות לפי סעיפים 145(א), 204(א) ו- 208 לחוק התכנון והבניה התשכ"א -1961, והושתו עליו העונשים הבאים: קנס כספי בסך של 70,000 ש"ח שישולמו ב- 35 תשלומים, חתימה על התחייבות כספית וצו להריסת המבנים שייכנס לתוקף ביום 1.5.08.

הערעור מופנה כלפי גזר הדין של בית משפט קמא ובפרט כלפי גובה הקנס אשר הושת על המערער. 

2.                   עובדות כתב האישום מלמדות על חמישה אישומים שהוגשו כנגד המערער בגין בנייה בלתי חוקית של חמישה מבנים, שלושה מהם מבני מגורים ושניים נוספים למטרות חקלאיות, בשטח כולל של כ-500 מ"ר. הבנייה בוצעה דרומית מערבית ל"גבעת שמן" באזור שאין לגביו ולא יכול להתקבל לגביו היתר בניה.

3.                   טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר ייחס למערער נסיבות מחמירות של ביצוע בנייה בלתי חוקית ולפיכך השית עליו קנס בשיעור גבוה מן המקובל. בהתאם טען כי קביעתו של בית משפט קמא לפיה, בעת מתן גזר הדין עמדו על תילם ארבעה מבנים וכי רק אחד מהם נהרס על ידי המערער הינה שגויה וכי בפועל עמדו על תילם רק שני מבנים וכל היתר נהרסו על ידי המערער.

המערער הודה כי אומנם רק אחד מתוך השלושה היה הרוס לחלוטין ולגבי השניים הנותרים נותרה רק קונסטרוקציה של ברזלים בהליכי פירוק אולם, לסברתו יש לראות בפירוק המבנה עד ליסודות קונסטרוקציית הברזלים כמלמדת על קבלת הדין מטעם המערער ועל כי נכון היה להרוס את המבנה בעצמו, כאשר אין חולק כי הריסה זו הושלמה נכון להיום.

עוד טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע שלאחר שהוגש כתב האישום המקורי הראשון, אשר הכיל שלושה אישומים לגבי בנייה בלתי חוקית של שלושה מבנים הוסיף המערער בנייה נוספת, אשר הביאה לתיקון כתב האישום בהתאם.

בנוסף טען ב"כ המערער כי שיעור הקנס שהושת על המערער אינו תואם את מדיניות הענישה בתיקים דומים וכי בנסיבות בהן מדובר במערער החי מקצבת גמלה צבאית בסכום של כ-3,000 ש"ח לחודש ובנסיבות בהן מדובר באדם נורמטיבי אשר כשל כאשר ביצע עבודות בנייה לרווחת בני משפחתו, הגם שמדובר בבנייה בלתי חוקית, אך נכון היה לגלות הבנה למצוקת הדיור ולהשית עליו קנס נמוך יותר.

4.                   ב"כ המשיבה התנגד לקבלת הערעור וטען כי לא נפלה כל שגגה הנוגעת לגובה הקנס אשר הושת על המערער. לדידו גובה הקנס תואם את מדיניות הענישה הנוהגת בפרט כאשר מדובר בבנייה רחבה של כ-500 מ"ר אותם בנה המערער מבלי שיש בידיו היתר בנייה.

אשר לטענות המערער טען ב"כ המשיב כי לא נפלה כל שגגה מפי בית משפט קמא עת קבע כי בעוד ההליך הפלילי היה תלוי ועומד הוסיף המערער בניה בלתי חוקית. ב"כ המשיב הפנה לעובדה כי כתב האישום המקורי הוגש ביום 21.1.03 לגבי בנייה בלתי חוקית של שלושה מבנים וכי בעקבות סיור שנערך בשטח, בחודש נובמבר 2004, התגלה כי המערער הוסיף עוד שני מבנים, אשר הצריכו את תיקון כתב האישום בדרך של הוספת אישומים - והם אישומים הרביעי והחמישי לכתב האישום המתוקן.

5.                   בשורה ארוכה של פסקי דין גיבש בית המשפט מדיניות של ענישה הנוקטת ביד קשה כלפי עבריינים המבצעים עבודות בנייה בלתי חוקיות. לא אחת נקבע כי מצוקת המגורים של הבדואים בנגב איננה יכולה להוות לגיטימציה לבנייה פרועה, בלתי חוקית במימדים מדאיגים, ברחבי הנגב. בדומה למרבית האזרחים בישראל מצוקת מגורים היא עדיין מצוקה כואבת אולם, זו יש לפותרה בדרך חוקית ולא בדרך כוחנית ופיראטית של בנייה בגבעות הנגב.

בית משפט קמא נתן את הדעת לכל השיקולים אשר באו בפניו. הן האינטרס ההרתעתי והגומל והן נסיבותיו האישיות של המערער, שבעברו שירות פעיל בצה"ל במשך כ-23 שנים וניהול חיים נורמטיביים. הגם זאת ראה לנכון בית המשפט להשית על המערער עונש אשר יקדם את אלמנט ההרתעה הנדרש בעבירות אלה ונכון עשה כן.

6.                   הגם זאת חזרתי והפכתי בדברים שמא יהא זה נכון להפחית בעול הקנס אשר הושת על המערער. סברתי כי לנוכח העובדה שהמערער הסיר את המבנים הקיימים בשטח, באופן המלמד על קבלת הדין ולנוכח מצוקה אישית של דוחק כספי, סברתי כי אך נכון יהיה להקל קמעה בעונשו של המערער.

7.                   לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור ומקטינה את סכום הקנס לסכום של 40,000 ש"ח.   סכום זה ישולם בתשלומים כפי שקבע בית משפט קמא. התנאי שקבע בית משפט קמא לצד אי תשלום הקנס ישונה ל-  6 חודשי מאסר ולא 700 ימי מאסר כפי שקבע בית משפט קמא.

ניתן היום י"ח בכסלו, תשס"ח (28 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים

004234/07עפ 055 בת שבע אביגל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: