פסק-דין בתיק עפ 40514/07

1.       המערער הואשם, כבעלים רשום של רכב, בנהיגת הרכב ביום 11.3.2006, בדרך עירונית, במהירות של 103 קמ"ש, בעוד המהירות המרבית המותרת בקטע הדרך שבו נהג היא 80 קמ"ש. העבירה תועדה בתמונה שהופקה מצילום במצלמת נייחת - מולטנובה -F6, המיועד לאכיפת עבירות מהירות.

2.       משכפר המערער בעובדות שבכתב האישום, הוגשה תעודת עובד ציבור (מוצג ת/1 בתיק בית המשפט קמא).

בתמונה שהופקה מן הצילום מופיעים: תאריך הצילום ושעתו, המהירות שנקלטה במכשיר, סוג המצלמה ומספר הצילום. התמונה אינה ברורה דיה והיא ברוב שטחה "מושחרת", אך רואים מספר זיהוי של רכב בספרות "זעירות".

לתיק בית המשפט הוגש צילום נוסף שהוא הגדלה של שטח הצילום שבו מופיע מספר הזיהוי של הרכב.

בתמונה המוגדלת ניתן לזהות את מספר הזיהוי של הרכב.

3. בתעודת עובד הציבור חתם כל מי שטיפל בהכנסת הסרט למצלמה (8.3.06) בהוצאתו (22.3.06), בפיתוחו (27.3.06), בפענוחו (3.4.06), בהגדלת התמונה (8.5.06) ובמשלוחה (8.5.06).

טענות המערער בבית המשפט קמא

4.       המערער לא תקף בבית המשפט קמא את אמינות מכשיר הצילום ואת התמונות המופקות ממנו, ככל שהליך הצילום והרישום נעשה כדין.

טענות המערער כוונו לאלה:

א.      התמונה במקרה הקונקרטי אינה "תמונה כדין", משום שלא ניתן לזהות על פיה את "מקום המצא הרכב";

ב.      בתמונה אין מופיע מספר סרט הצילום;

ג.       אין מופיעה בתעודת עובד הציבור חתימה מסיימת של רצף הפעולות שנעשו למן הכנסת הסרט למצלמה ועד למשלוח התמונה שהופקה ממנו והמתעדת את העבירה.

ד.      אפילו היתה "חתימה מסיימת" כאמור, הרי שלא נרשם בתעודה "מה נעשה בסרט".

הכרעת הדין וגזר הדין

5.       בית המשפט קמא דחה בהכרעת דין מנומקת את טענות המערער והרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

בית המשפט הטיל על המערער קנס בסכום של 750 ש"ח.

6.       בית המשפט קמא בחן את הוראות הדין בעניין צילום עבירת תעבורה במצלמה, ובעיקר הוראות סעיף 27 א' לפקודת התעבורה, ותקנות 4 ו-5 לתקנות התעבורה, (הגשת צילומים לבית המשפט), התשכ"ז-1966 (להלן - "תקנות הצילומים"). בית המשפט קבע בהכרעת הדין, שאין צורך בזיהוי מקום ביצוע העבירה בתמונה, וכי סעיף 27 א' לפקודה אינו קובע שכל הפרטים שנמנו בו חייבים להופיע בתמונה. החוק אך קבע כי הפרטים שנמנו בסעיף 27 א' לפקודה והמופיעים בתמונה, יהיו ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי אותם פרטים שמופיעים בתמונה.

בית המשפט קמא מצא, וקבע זאת כממצא עובדתי, כי מספר סרט הצילום מופיע בתמונה. לעניין הטענה השלישית גבי חתימה מסיימת בתעודת עובד הציבור, קבע בית המשפט, כי לפניו הוצגה תעודת עובד ציבור שאף הוצגה לפני הסניגור, ובה מופיעות כל החתימות במקומות הצריכים לכך. אף אם נשלח לסניגור העתק, באמצעות פקסימיליה, שבו חלק החתימה המסיימת חסר, אין בכך דבר, שהרי הוצג כאמור עותק "שלם", ובו מופיעה החתימה האחרונה.

7.       בית המשפט קמא דחה גם את הטענה האחרונה של המערער, לפיה אין ידוע מתוך תעודת עובד הציבור מה נעשה בסרט מיום 8.5.2006, שבו על פי הכרעת הדין הגיע הסרט לאגף התנועה (את"ן) ואחר כן. בית המשפט קובע כי תעודת עובד הציבור מפרטת את הפעולות שנעשה מיום הכנסת הסרט למצלמה ביום 8.3.2006 ועד הפקת הצילום וההגדלה של התמונה ביום 8.5.2006, ומעבר לכך "לא נעשתה כל פעולה בסרט", ואין צורך לתעד מה נעשה בסרט אחרי כן.

8.       לפיכך, קבע בית המשפט קמא, כי המשיבה מילאה את המוטל עליה לפי הדין, משהגישה את התמונה ותעודת עובד ציבור. בכך קיימה את תנאי החזקה שבחוק, והנטל עובר לנאשם, אם הוא מבקש לסתור את החזקה.