פסק-דין בתיק עפ 40482/07

1.       ביום 17.5.2006 נהג המערער אופנוע בכביש המוביל לגבעון החדשה. לפי כתב האישום, נהג המערער את האופנוע כשהוא נוסע בעקבות מכונית פרטית שנהג בה ז'אק תורג'מן. תוך כדי סטייה שמאלה ועקיפה של המכונית האמורה, כשהדרך בנתב שמולו אינה פנויה, התנגש המערער חזיתית במכונית שנהג בה תומר עבודי, שנסע מולו בכיוון הנגדי לכיון נסיעת המערער. כתוצאה מן התאונה נחבלו נוהגי הרכב המעורבים בתאונה חבלה של ממש, וכלי הרכב ניזוקו.

2.       המשיבה ייחסה למערער רשלנות בנהיגה, הנובעת מסטייה ועקיפה בלתי חוקית, שגרמו כאמור לתאונה שבה נחבלו נוהגי כלי הרכב ונגרם נזק לכלי הרכב - עבירות לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ותקנות 40(א) ו-47(א) לתקנות התעבורה, התשנ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה). המשיבה גם ייחסה למערער עבירה בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970, בשל כך שהמערער נהג את האופנוע מבלי שתהיה בידו תעודת ביטוח בת-תוקף.

הדיון בבית המשפט קמא והכרעת הדין

3.       בית המשפט לתעבורה (כבוד השופט א'. טננבוים) שמע עדויותיהם של שוטרים: אחד רשם דו"ח על האירוע (ת/1), והשני - בוחן תנועה שערך דו"ח בוחן ותרשים (ת/2-ת/3 ו-ת/4). העידו העדים שראו את אירוע התאונה כולו או חלקו - העדים תורג'מן ועבודי, והמערער העיד להגנתו. הוגשו תמונות, תעודות רפואיות ותרשימים שעשו העדים במעמד עצמם.

4.       בית המשפט קמא התייחס בהכרעת הדין לגרסת המערער, שלפיה הוא נסע בעקבות הרכב שבו נהג העד תורג'מן ("הפיאט"), לא עקף ולא ניסה לעקוף אותו. בשלב מסוים הסיט תורג'מן את הפיאט ימינה והמערער הבחין ברכב שנהג העד עבודי ("הפולקסווגן"), שנסע לקראתו תוך שהוא נכנס לנתיב נסיעת האופנוע, והוא, המערער, כדי להימלט מהתנגשות, הסיט את האופנוע שמאלה. באותה עת, הסיט גם עבודי את הפולקסווגן לימין בכיוון נסיעתו ואז אירעה ההתנגשות.

          בית המשפט דחה גרסה זו, על בסיס עדויותיהם של בוחן-התנועה, העד עבודי, ומזכר שרשם שוטר מפי עד ראיה, שפרטיו ידועים, אך לא הגיע לעדות. הכרעת הדין מבוססת גם על ממצאים בשטח שבו אירעה התאונה ואף על עדותו של העד תורג'מן, חברו של המערער במקום עבודתם, בהודעתו במשטרה, הגם ששינה את גרסתו בעדותו בבית המשפט.

          על בסיס כל אלה יחד, תוך בחינת הראיות והתרשמות מהופעת העדים לפניו, קבע בית המשפט קמא, כי התאונה אירעה עקב פעולת עקיפה שביצע המערער, ורשלנותו היא זו שהביאה לתאונה ולתוצאותיה. בית המשפט הרשיע, אפוא, את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אך זיכה אותו מעבירה של העדר תעודת ביטוח, לאחר שהוברר לו, כי בידי המערער הייתה תעודת ביטוח בת-תוקף.

5.       בית המשפט קמא דן את המערער לאחד עשר חודשי פסילה בפועל מהחזיק ברישיון נהיגה, לפסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים ולקנס - 1,000 ש"ח. בית המשפט עיכב את ביצוע העונשים האלה, בכפוף להגשת ערעור במועד.

דיון

6.       ערעור זה מכוון נגד הכרעת הדין ונגד גזר הדין.

7.       על פי הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא, בקבלו את עדות נוהג הפולקסווגן כמהימנה, ראה העד עבודי את נוהג האופנוע (המערער) יוצא לעקיפה והע הסיט את הפולקסווגן לשול הימני בכיוון נסיעתו, אך האופנוע הגיע במהירות אף הוא לאותו שול והתנגש בפולקסוגן (עמ' 8 שורות 8-10 לפרוטוקול). משקיבל בית המשפט עדות זו כמהימנה, הרי שבמקום שהמערער יסיט את האופנוע ימינה, אילולא עקף את הפיאט, הסיטו שמאלה, תוך שהוא חוצה את נתיב הנסיעה שמולו שבו נהג העד עבודי את הפולקסווגן והגיע לשול השמאלי שבכיוון נסיעתו של האופנוע והתנגש בפולקסווגן.

8.       אפשרות זו מקבלת חיזוק בממצאים שמצא בוחן התנועה בשטח, ועליהם העיד בעדותו: שברי זכוכית שנמצאו בנתיב נסיעתו של הפולקסווגן, מקום המכה ברכב עקב ההתנגשות (עמ' 2 שורה 16 לפרוטוקול), והתמונות ת/5. עוד אומר בוחן-התנועה, כי הממצאים בשטח והעדויות - מעידים כי המערער אכן עקף את הפיאט.

9.       העד תורג'מן בהודעתו במשטרה שנמסרה ביום אירוע התאונה, מציין בשני מקומות, כי המערער "רצה לעקוף" את הרכב שבו הוא נהג. בעדותו של עד זה בבית המשפט הוא כבר "לא זכר" אם המערער רצה לעקוף את רכשו, ואף לא זכר מה שאמר בהודעתו במשרה. כל שהיה מוכן לומר בעדותו הוא, שהעד עבודי הוא זה שבא לקראתו לנתיב שבכיוון נסיעתו הוא, והוא נאלץ "לברוח" ממנו, וכי ראה את המערער עף וגם האופנוע נחתך לשניים (עמ' 6-7 לפרוטוקול).

          לעומתו, העיד העד עבודי כי תורג'מן לא הסיט את רכבו ימינה, אלא נסע ישר - מולו, נהג האופנוע (המערער) עקף את הפיאט והגיח מולו, והוא הסיט את הפולקסווגן ימינה לשול שבימין כיוון נסיעתו, לאמור "ברחתי לשוליים", וההתנגשות ארעה בשול של נתיב נסיעתו של הפולקסווגן (עמ' 9-10 לפרוטוקול).

10.      עיינתי היטב בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא, בעדויות העדים, בתרשימים ובראיות האחרות שהוגשו. מסקנתי היא שממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט קמא מעוגנים היטב בחומר הראיות. לא ראיתי בקביעותיו של בית המשפט כל חריגה או סטיה מחומר הראיות שמצדיקה כל התערבות מצד ערכאת הערעור.

ועוד זאת, ממצאיו ומסקנותיו של בית המשפט קמא מבוססים בין השאר על התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מן העדים שראה ושמע, ובכגון דא אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, משום שאין לה כל יתרון על בית המשפט קמא.  בית המשפט התייחס בהכרעת הדין לכל טענותיו של הסניגור, אשר עליהן חזר בהודעת הערעור ובטענותיו לפני.

11.      אוסיף גם זאת, התאונה אירעה בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו של המערער. המערער הסיט את האופנוע לנתיב  ולשול הנגדיים בכיוון נסיעתו.אילולא הסיט את האוםנוע שמאלה, וכפי שקבע בית המשפט קמא, אף ביצע עקיפה, לא היה דבר שימנע ממנו להסיט את האופנוע לימין נתיב נסיעתו ו"לברוח" בבטחה מהפולקסוגון שהגיח מולו, כטענתו. סטייתו שמאלה מלמדת על עקיפה, ומלמדת עוד יותר על אי-סבירות פעולת "הבריחה שמאלה". בריחה שמאלה כטענת המערער מביאה בהכרח להתנגשות כאשר נוהג הרכב שממול - הפולקסווגן, וכך יש לצפות מנוהג רכב סביר, יסיט את רכבו ימינה, כפעולה אינסטנקטיבית סבירה.

          התנהגותו של המערער היא זו שהביאה לתאונה ולתוצאותיה, והוא ברשלנותו גרם לתאונה.

12.      העולה מכל אלה, שבית המשפט קמא הסיק מסקנות נכונות וקבע ממצאים עובדתיים במעוגנים בחומר הראיות.

לפיכך דין הערעור להידחות.