פסק-דין בתיק עפ 4043/07

1.          מונח בפני ערעור על פסק שינו של בית המשפט השלום לתעבורה באילת (כב' השופט א. יקואל) בתיק תעבורה 1861/06 מיום 9.1.07 לפיו הורשע המערער בביצוע עבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961 ונדון לפסילה בפועל ל- 3 חודשים, פסילה על תנאי ל- 4 חודשים לתקופה של שנתיים וכן לעונש מאסר על תנאי לתקופה של חודש ולקנס של 2,500 ש"ח.

2.         הערעור מופנה הן כלפי הרשעתו של המערער בעבירה הנדונה והן לגבי העונש אשר הושת עליו.

קביעותיו של בית משפט קמא

3.         בית משפט קמא             הרשיע את המערער בעבירה הנדונה לאחר שקבע כי הוכח בפניו כי המערער ביצע עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, מבלי שימצא לצידו הימני קו קטעים, שעה שנהג בכלי רכב "אמבולנס" פרטי ביום 1.6.06, עת הוביל חולה לבית חולים "שערי צדק" בירושלים, ומבלי שהפעיל את סימני רכב הביטחון בדמות גשר תאורה וסירנה.

            לא היה חולק כי המערער ביצע את העקיפה כמיוחס לו. המחלוקת אשר עמדה לדיון בפני בית משפט קמא התמקדה בשאלה - האם הפעיל המערער את סימני האזהרה המצויים ברכב הביטחון אם לאו.

בית משפט קמא, אשר נסמך על עדויות השוטרים אשר תיצפתו על קטע הכביש הנדון,  ואשר העידו כי כלי הרכב נסע ללא  סימני זיהוי של רכב ביטחון, ללא אורות וללא סירנה. בית משפט קמא העדיף את גרסת השוטרים על פני גרסתו של המערער ודחה את גרסת המערער, הן על פי מבחני סימני האמת והן לנוכח העובדה כי גרסת הנאשם לא נתמכה בעדות אחרת כמו גם בשל העובדה כי כבש את גרסתו ולא מסר אותה לראשונה עת עוכב על ידי השוטר.

טענות המערער

4.         טען המערער כי טעה בית משפט קמא מקום שהעדיף את גרסת השוטרים על פני גרסתו, גרסה אשר לא תועדה במזכרים אותם רשמו. כן טען כי שגה בית משפט קמא עת לא קיבל את גרסתו לפיה, לטענתו הוכיח בעליל כי ביום האירוע פינה הוא חולה בדחיפות לבית חולים בירושלים, כשהוא מפעיל סירנה ואורות. כן טען כי שגה בית משפט קמא עת העדיף את גרסת השוטרים בהסתמך על כלל פרוצדורלי של אי הבאת עד מטעם ההגנה וכן טעה מקום בו לא דחה את המשך הדיון למועד אחר כדי לאפשר למערער לזמן את הרופא אשר נסע עימו, והכול בהתחשב בעובדה כי המערער לא היה מיוצג.

            אשר לעונש טען המערער כי בית המשפט השית עליו עונש החורג לחומרא בהתחשב בעובדה כי רישיון הנהיגה מהווה מקור פרנסה עבורו, בהיותו נהג אמבולנס וכי גם אם שגה ולא הפעיל אורות אזהרה של רכב ביטחון הרי שהיה נכון להתחשב בעובדה כי ביצע פינוי דחוף של חולה.

5.         מנגד טען ב"כ המדינה כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ובאשר לעונש אשר הושת על המערער טען כי בית המשפט השית על המערער עונש ההולם את העבירה שביצע ובהתחשב בהרשעותיו הקודמות בתעבורה המלמדות כי אין מדובר בנהג זהיר.

6.         בית משפט של ערעור ימנע מלהתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא אלא אם שוכנע כי נפלה טעות לוגית בדרך הסקת הקביעות העובדתיות.

            במקרה דנן לא מצאתי כי נפלה טעות שכזו בפי בית משפט קמא. בית משפט התרשם ממהימנות השוטרים אשר העידו בפניו. גם אם לא רשמו בדוחות הפעולה שלהם כי כלי הרכב הנדון נסע מבלי שהפעיל את סימני הזיהוי של רכב ביטחון אין בכך די כדי להטיל דופי במהימנותם ונימוקיו של בית משפט קמא, כמו גם הסקת המסקנה, מעוגנת היטב בתשתית הראיתית. העובדה כי המערער לא הביא ראיות נוספות אשר היה בהן כדי לחזק גירסתו נופלת לפתחו ולא לפתחו של בית המשפט.

            לפיכך אינני מוצאת לנכון להתערב בקביעותיו העובדתיות ומסקנותיו של בית משפט קמא אשר מצא לנכון להרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו.

7. השאלה הנוספת העומדת לדיון נוגעת לעונש אשר הושת על המערער. העבירה אותה ביצע המערער עבירה חמורה היא ועל כך אין חולק, והעובר עבירה שכזו דינו לענישה בגבולות הענישה אותה השית בית משפט קמא. סימני אזהרה על רכב ביטחון נועדו להזהיר את הנוסעים בדרך, מפני רכב הביטחון הסולל את דרכו במהירות בנתיב תחבורה, לעיתים גם תוך כדי ביצוע עבירות תנועה ולכן רכב בטחון אשר אינו מפעיל את סימני האזהרה ומבצע עבירות תנועה צפוי לתת את הדין על כך. אלא, שבנסיבות דנן, בהן לא היה חולק כי המערער נהג בכלי רכב אמבולנס, באמצעותו פינה חולה לבית חולים, אזי גם אם התרשל ולא הפעיל את אורות האזהרה כמחוייב, היה מקום להתחשב בנסיבות העניין בדחיפות נסיעתו כגורם מקל. אמנם למערער  רישומים קודמים רבים בעבירות תעבורה המלמדים על התנהלותו הרשלנית של המערער בכביש אך סבורה אני כי התחשבות בתקופת הפסילה בפועל תוך הותרת יתר מרכיבי הענישה על כנם ישיגו את מטרות הענישה.

8. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את הערעור וקובעת כי תחת תקופת פסילה בת 3 חודשים תעמוד הפסילה בפועל על 60 יום, בהפחתת הימים בהם הופקד הרישיון בגין התיק הנדון.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט השלום באילת עד ליום 15.5.07.

ניתן היום כ"ה באייר, תשס"ז (13 במאי 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים