פסק-דין בתיק עפ 404/05

1.       המערער הועמד לדין והואשם בכך שנהג את ברכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, עבירה לפי תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות").

          מדובר בברירת קנס והמערער בקש להשפט.

          בית המשפט קמא (כבוד השופטת ורדה טויסטר) שמע את ראיות הצדדים, הרשיע את המערער וגזר עליו תשלום קנס בסך של 250 ש"ח או 3 ימי מאסר תמורתם.

          מכאן הערעור.

2.       הכרעת דינו של בית המשפט קמא

א.      בית המשפט סקר את עדותו של עד התביעה, השוטר שרשם את הדו"ח למערער, רס"ר ארז שטייר.

          על פי פסק דינו של בית המשפט קמא, עד התביעה העיד כי הוא נהג בניידת במקום האירוע, משמאל ומאחורי רכבו של המערער, והבחין באבזם חגורת הבטיחות התלוי ליד כתפו של הנהג-המערער. השוטר שמר על קשר עין עם הרכב עד לעצירתו. השוטר העיד כי הבחין שהמערער נוהג ללא חגורה כשנסע אחריו.

          השוטר העיד כי היה בתפקיד וראה בבירור את ביצוע העבירה. את פרטי המקרה הוא זוכר ממה שרשם.

ב.       בית המשפט סקר את עדותו של המערער בפניו.

          המערער העיד כי הוא נסע בנתיב הימני כשלפניו רכב נוסף ולשמאלו הניידת. לאחר נסיעה של כחצי ק"מ הוא סטה לנתיב השמאלי ונסע אחרי הניידת. מאחר והניידת נסעה לאת  הוא אותת לה, אך עד התביעה המשיך לנסוע באותו קצב. כשהתפנה הנתיב הימני, הוא עבר לשם והחנה את רכבו בצד ימין בחנייה, קרוב למקום עבודתו באולמי "רון". לדבריו, אז סימן לו השוטר לעצור. עד התביעה עצר את הניידת בנתיב הימני וחסם אותו "וכשעד התביעה אמר לו שהוא בלי חגורה תשובתו כפי שמופיעה גם בתגובתו היתה שמאחר והוא בחנייה הוא כבר הוריד אותה. כן הוא מעיד כי עד התביעה אמר לו שהוא נסע לפניו ובמראה הוא ראה שהוא נוהג ללא חגורה".

          בחקירתו הנגדית העיד המערער כי הוא חתם על הדו"ח מאחר ולפי הבנתו מה שרשום בדו"ח הוא כי הוא נסע אחרי הניידת ולא הניידת אחריו.

          בית המשפט ציין כי המערער חזר והעיד כי הוא עצר את רכבו ביוזמתו, לא רחוק ממקום עבודתו.

ג.       וכך כתב בית המשפט בהכרעת דינו:

                   "5.     מכאן, בעוד עד התביעה מעיד כי הבחין בנאשם הנוסע מימינו לפניו ללא חגורה ולכן סימן לו לעצור, טוען הנאשם כי הניידת היתה לפניו, כי הוא היה חגור בחגורה וכי הוא עצר מיוזמתו.

                   6.       בעדותו של הנאשם סתירה.

בעדותו הראשית הוא מעיד כי השוטר סימן לו לעצור, כאשר כבר היה בעצירה בעוד שבחקירה הנגדית הוא מעיד, כי השוטר כלל לא אמר לו לעצור.

                   בנוסף, כל עדותו בחקירה הנגדית, לפיה, הוא הבין מהדו"ח כי רכבו היה מאחור, הוא פירוש מגמתי שלו. מהכתוב בנסיבות ניתן להבין בבירור שהניידת נסעה משמאל ומאחורי רכב הנאשם.

                   7.       מהימנה עלי עדותו של עד התביעה בהיותה ברורה, חד משמעית וללא כל סתירות ואני קובעת כי כך ארעו הדברים.

                   8.       בנסיבות, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום".