פסק-דין בתיק עפ 4034/07

הנשיא:

1.         ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בקרית גת (כב' ס. הנשיא - השופטת טלי חיימוביץ)  מיום 6.12.06 בת.פ. 1416/03 לפיו נדחתה בקשתו של המערער לבטל את הרשעתו ונגד חומרת העונש - 50 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.

2.         על פי כתב האישום שהוגש נגד המערער -

"בין התאריכים 1.7.03 - 15.7.03, ומדי יום, ברכב מסוג סיאט מ.ר. 8694835 (להלן: הרכב), הסיע הנאשם את חליל גברין - תושב דאהריה (להלן: גברין), מבאר-שבע למושב לכיש והעסיקו שם, וזאת מבלי שגברין החזיק היתרי שהייה ועבודה כדין בישראל. 

בין התאריכים 10.7.03 - 15.7.03, ומדי יום הסיע הנאשם את גברין מוצחי-תושב דאהריה (להלן: מוצחי), מבאר שבע למושב לכיש והעסיקו שם וזאת מבלי שמוצחי החזיק היתרי שהייה ועבודה כדין בישראל.

בתאריך 15.7.03 בסמוך לשעה 06:47 בצומת לכיש, נתפס הנאשם כשהוא מסיע ברכבו את גברין ומוצחי למושב לכיש".

            ועל כן יוחסו למערער 20 עבירות של העסקת שב"ח ו-20 עבירות של הסעת שב"ח לפי סעיפים 12א(ב) ו-12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן - "החוק"), העברות התיחסו להסעת והעסקת שני שוהים בלתי חוקיים!

3.         המערער, באמצעות סניגורו, הודיע לבית משפט קמא, כי הוא כופר בעובדות שבכתב האישום ועל כן נקבע התיק להוכחות.

            ביום שבו היו אמורות להישמע ההוכחות הודה המערער, במסגרת הסדר טיעון בעובדות שבכתב האישום. המשיבה הודיעה שתבקש עונש של מאסר בפועל אך הסכימה שינתן צו להזמנת תסקיר על ידי שירות המבחן ובית המשפט נעתר לבקשה - והרשיע את המערער על יסוד האמור בכתב האישום.

4.         ביום 6.12.06 בדיוק שלוש שנים לאחר שהוגש כתב האישום גזר בית המשפט את דינו של המערער.

            בגזר הדין צויין שלמערער אין הרשעות קודמות וכי שירות המבחן המליץ על עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה.

המשיבה ביקשה לדון את המערער לעונש מאסר בפועל "לנוכח חומרת העבירה והעובדה שבוצעו ברצף מספר ימים" וב"כ המערער עתר לבטול ההרשעה "על מנת שלא לפגוע בעתידו וכן מפאת התמשכות ההליך והעדר כל תועלת לציבור ולנאשם מענישה מחמירה".

            השופטת המכובדת דנה את המערער למאסר של 50 יום בעבודות שירות, מן הטעם הבא:

"אני סבורה כי העונש הראוי בנסיבות העניין, הינו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת לתקופה קצרה, בכך יש לאזן בין כלל האינטרסים שצויינו לעיל, כולל גילו המבוגר של הנאשם".

5.         לטענת ב"כ המערער, עו"ד שי לוי, המערער הוא בן 62 ובמהלך חייו "עשה למדינה רק טוב. הוא שירת בצבא, היה במערך הלימודים, בנה למשרד הביטחון, במוסדות ציבור ולממשלה, בנה בכור בדימונה, כל הדברים הללו הצריכו את היותו לעבור סיווג בטחוני ובעל תעודת יושר".

            ב"כ המערער אינו מבין מדוע שירות המבחן לא התייחס לשאלה של אי הרשעה או ביטול ההרשעה הגם שהתבקש לעשות כן, אבל הוא מציין שבית המשפט לא הורה לשירות המבחן לבחון את שאלת ההרשעה ועל כן מן הראוי שבית המשפט המחוזי יורה, במסגרת הערעור, לשירות המבחן, להתייחס לשאלה זאת.

6.         דין הערעור להידחות.

            המערער עבר עשרות עבירות, באופן שיטתי, לגבי שני שוהים בלתי חוקיים, יום אחרי יום, במספר רב של ימים. לא מדובר אם כן באדם שעבר באקראי ובאופן חד פעמי עבירה.

            לאחרונה, דחה בית המשפט העליון (כב' השופט אדמונד לוי), ברע"פ 1921/06 בקשת רשות ערעור של נאשם, תושב ישראל, על פס"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי בב"ש בתיק ע.פ. 7456/05, (הח"מ וכב' סגני הנשיאים טימור ואזולאי).