פסק-דין בתיק עפ 389/05

1.       בערעור שלפני דורש סימן הניקוד חיריק את עלבונו, על שבית המשפט קמא התעלם מן האפשרות בדבר קיומו. 

          ואומנם, יש ליתן לחיריק "את הכבוד המגיע לו" ודין הערעור להתקבל.

2.       ההליך בבית המשפט קמא

א.      המערער הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (כבוד השופט א. סלאמה) אשר הרשיעו בגין עבירה של נהיגה במהירות מעל למהירות המירבית בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961        (להלן - "התקנות").

ב.       בכתב האישום נטען כי הנאשם נהג ברכבו "בדרך עירונית בה מותרת מהירות מירבית 50 קמ"ש במהירות של 85 קמ"ש בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה".

ג.       בישיבת ההקראה שהתקיימה בבית המשפט קמא ביום 7.11.04 התייצב הנאשם לדיון מבלי להיות מיוצג בידי עורך דין. בתשובה לאישום נרשם מפי המערער (הנאשם) כדלקמן:

         "אני כופר בעובדות שבכתב האישום. אני נסעתי במהירות המותרת במקום, דהיינו 50 קמ"ש. השוטר אכן הראה לי את המהירות של 85 קמ"ש ואת המרחק, אבל לדעתי זה לא הרכב שלי שנקלט, או שהממל"ז היה מקולקל". 

          בעקבות תשובתו הנ"ל של המערער, קבע בית המשפט קמא את ההליך לשמיעת הראיות ליום 7.12.04.

ד.       בישיבה שנועדה לשמיעת הראיות, שהתקיימה בפני בית המשפט קמא ביום 7.12.04, התייצב המערער לדיון יחד עם סניגורו המלומד, עו"ד רפי רויטגרונד.

          הדיון היה קצר.

          השוטר רס"ר עוזי נביא העיד בפני בית המשפט קמא כי הוא סייר תנועה וכי הוא ערך את דו"ח התנועה שנרשם למערער. הדו"ח הוגש וסומן ת/1. השוטר העיד כי הוא הוסמך להפעיל ממל"ז מיום 5.6.00.

          בדו"ח ת/1, רשם השוטר את הדברים שלהלן באשר לנסיבות המקרה:

                   "הנ"ל היה לבדו ברכב. נהג מכיוון כללי רח' שמן לכיוון צומת הטכני בנתיב השמאלי מתוך שניים, כאשר הוא ראשון לכיווני, לא היתה כל הפרעה ביני לבין רכב המטרה. הנ"ל נקלט נוהג במהירות של 85 קמ"ש, סימנתי לו לעצור תוך קשר עין רצוף, הנ"ל עצר סמוך אלי, הוסברה לו העבירה והראיתי לו את המהירות והמרחק בהם נקלט במכשיר. מזג אוויר נאה ראות טובה".

          בדו"ח ת/1 רשם השוטר את דברי הנהג (המערער) לאמור:

                            "לא מודה בכלום. לא מודה שנסעתי במהירות 85".

          הסניגור הודיע כי אין הוא מעוניין לחקור את העד בחקירה נגדית. בעקבות כך הודיע ב"כ המשיבה (המאשימה) כי אין לו עדים נוספים.

          הסניגור עצמו הודיע לבית המשפט כי הנאשם (המערער שלפני) בחר שלא להעיד ולא להגיש ראיות מטעמו.

ה.      לאחר הדברים הנ"ל, סיכמו הצדדים את טענותיהם בפני בית המשפט קמא.

          ב"כ המאשימה, רפ"ק יעקב לוי, הפנה בסיכומיו לדו"ח ת/1 וטען כי עד התביעה לא נחקר בחקירה נגדית "ולכן כל הנרשם בעדותו אמת". מאחר והנאשם בחר שלא להעיד, ביקש ב"כ המאשימה להאמין לעד התביעה ולהרשיע את הנאשם.