פסק-דין בתיק עפ 374/05

1.       לפני ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (כבוד השופטת נילי פלד), אשר הרשיע את המערער בעבירה לפי תקנה 83ב לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - "התקנות"), בכך שביום 11/8/2003 "נהגת ברכב הנ"ל והנחת לנוסע לשבת במושב הקדמי של הרכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות".

          בית המשפט קמא דן את המערער שלא בפניו וגזר עליו תשלום קנס בסך של 250 ש"ח.

2.       טענות המערער

א.      סניגורו המלומד של המערער, עו"ד אסף אורון, טען כי העבירה שיוחסה למערער היא עבירה מסוג ברירת משפט.

          המערער, כך נטען, כפר במיוחס לו, נמנע מלשלם את הקנס בסך 100 ש"ח ופנה "מבעוד מועד" לעו"ד אורון לצורך הגשת בקשה להשפט.

ב.       עו"ד אורון טען כי הגיש בשמו של המערער בקשה להשפט וציין בה "ברחל בתך הקטנה" כי את הזימון למשפט יש לשגר למשרדו של עו"ד אורון ולא לכתובת שבדו"ח.

          ב"כ המערער צירף לערעורו העתק מן הבקשה ששלח למשטרת ישראל, מטא"ר - מת"ן בירושלים.

ג.       בערעור נטען כי על אף האמור לעיל "הודיעה המשיבה למשרדו של הח"מ כי הזימון ישוגר אך ורק לביתו של המערער ולא לכתובת אותה ביקש".

ד.       ב"כ המערער טען כי משבושש הזימון לדיון להגיע, הוא ביקש, ביום 28/11/2004, את ביטול הדו"ח מחמת התיישנות ומתשובת המשטרה לבקשה האמורה למד כי המערער נשפט בהעדרו.

ה.      המערער הגיש לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין, בליווית מסמכים "על כך שלא קיים אישור מסירה ברשות הדואר", אך בית המשפט דחה את הבקשה.

ו.       המערער טען כי הגיש בקשה לעיון חוזר בבקשה לביטול פסק הדין.

          גם בקשה זו נדחתה ע"י בית המשפט.

ז.       בעקבות כך הוגש הערעור לבית משפט זה.

          המערער טען כי מהחלטות בית המשפט קמא עולה, כי בית המשפט "מבטל את הצורך בהוכחת אישור מסירה ומסתפק בהנחה כי למשטרה הגיע אישור מסירה. מעבר לכך, הרי אם כך הוא הדבר אזי היכן אישור המסירה ש"התקבל אצל המשטרה"??!".

ח.      המערער הדגיש בטענותיו כי הוא שיזם את ההליך המשפטי וכי הוא לא ויתר על יומו בבית המשפט. יתרה מכך, הוא פנה לסניגור על מנת שזה ייצגו ואף ביקש מסניגורו לקבל בעבורו את דבר הדואר על מנת למנוע תקלה.

          המערער טען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא "ומעבר לכך הוכיח את אשר פורט".

          המערער טען כי בית המשפט קמא סירב לקיים דיון בעניינו. לטענתו, "האיזון הראוי בין הזכות לערכאות לבין עמידה על כללי הפרוצדורה, בכל מקרה, אינו מצדיק את נעילת שערי בית המשפט בפני המערער במקרה דנן".

ט.      על שום כל אלה ביקש המערער "לבטל את פסק הדין ולהורות על החזרת התיק לבית המשפט הנכבד קמא לשלב ההקראה".

3.       טענות המשיבה