פסק-דין בתיק עפ 356/05

1.       סעיף 27ב(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (להלן - "הפקודה") קובע לאמור:

                   "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו".

          מתי יוצא בעל הרכב ידי חובת ההוכחה על פי סעיף 27ב(א) לפקודה? האם די בכך שהוא נוקב בשמו של האדם שנהג ברכב לטענתו?

          זוהי השאלה העיקרית העומדת לדיון בפסק דין זה.

2.       כנגד המערער הוגש כתב אישום בגין עצירת רכבו ברח' יד לבנים, מול 196, בחיפה, באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 71(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - "התקנות").

          המערער כפר בעובדות כתב האישום. בית המשפט קמא  (כבוד השופט א' סלאמה) שמע את ראיותיהם וטענותיהם של הצדדים, הרשיע את המערער בדינו וגזר עליו תשלום קנס בסך של 500 ש"ח או 5 ימי מאסר תמורתו.

          עתה לפני ערעורו של המערער. הערעור נסוב על הכרעת הדין המרשיעה מיום 20/1/05, על גזר הדין מיום 6/3/05 ועל החלטות הביניים שניתנו על ידי בית המשפט קמא בימים
 1/4/04, 13/7/04, 25/10/04 ו-6/3/05.

3.       השתלשלות העניינים

א.      תחילת  הפרשה בדו"ח תנועה שנרשם על ידי השוטר רס"ר דוד כהן  ביום 1/12/02 בשעה 19:30.

                   נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שבעת שרס"ר כהן החל לרשום את הדו"ח הנ"ל, הרכב עמד לצד הכביש ולא היה בו נהג או נוסע כלשהו. 

          ב.       המערער סבר כי מותר היה להעמיד את הרכב במקום הנ"ל בעת שבה נרשם הדו"ח ועל כן פנה למשטרת ישראל בבקשה לבטל את הדו"ח (הפניה מיום 31/12/02 הוגשה לבית משפט קמא כראיה וסומנה ת/3).

                   במכתבו ת/3 כתב המערער, בין היתר, לאמור:

                            "1.     ביום 1/12/02 החניתי את רכבי לצד הכביש ברח' דרך יד לבנים

          בחיפה מול בית מספר 196".

          ג.       משנדחתה בקשתו של המערער לבטל את הדו"ח, הוא הגיש בקשה להשפט.

ד.       המערער הגיש לבית המשפט קמא בקשה להורות למשיבה להמציא לו מסמכים או לחילופין להגיש תעודת עובד ציבור (נספח ג' לערעור).

          בדיון שהתקיים ביום 31/3/04 חזר המערער על הבקשה הנ"ל.

          בהחלטתו מיום 1/4/04 (נספח ה' לבקשה) דחה בית המשפט את הבקשה באומרו כי "אין מקום בשלב זה להעתר לבקשת הנאשם, אשר רשאי לחזור ולהעלותה לאחר שמיעת ראיות התביעה, במידה וישאר צורך בכך".