פסק-דין בתיק עפ 3378/08

לפניי ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (להלן: "בימ"ש קמא"). פסק הדין ניתן ביום 01.05.08 על ידי כב' השופט ש. יציב בתיק ת' 1866/07.

המערער הובא לדין בבימ"ש קמא בגין אי ציות להוראות שוטר שהזדהה על ידי תעודה מזהה בניגוד לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

בכתב האישום נטען כי ביום 18.11.06 שעה 12:20 ברח' יוחנן הסנדלר בחיפה המערער לא ציית להוראת שוטר.

המערער הוזמן לדיון ליום 11.02.07 בבימ"ש קמא. המערער כפר בעובדות וביהמ"ש שמע את הראיות במועד אחר, הרשיעו בדין וגזר עליו קנס בסך של 500 ש"ח.

עיון בכתב האישום ת/1 מעלה כי בשלב מסויים, במהלך שמיעת הראיות, עובדות כתב האישום נמחקו בשני קווים ומתחת לעובדות אלה נרשם: "עבירה על תקנה 9(ב) לתקנות התעבורה". זהות (שמו ושם משפחתו) מתקן כתב האישום לא ברורה ומועד התיקון לא ידוע.

מעיון נוסף מדוקדק בהמשך המסמך ת/1 עולה כי התיקון של כתב האישום נעשה, ככל הנראה, ע"י התובע, אשר רשם את ההערה הבאה "השופט טען שהעבירה המתאימה היא 9(ב) ולכן ערכתי את השינוי". שינוי זה לא קיבל כל ביטוי בפרוט' בית המשפט וכי היה מן הראוי שהתיקון יעשה על פי הדין, לעניין זה אחזור בהמשך.

בהכרעת הדין נתן בימ"ש קמא אמון מלא בגרסת השוטר והרשיע את המערער.

המערער טוען כי שגה בימ"ש קמא כאשר הרשיעו בדין. הוא הוסיף וטען כי נהג בכביש ראשי, כאשר רכב יצא ממוסך והפריע למהלך נסיעתו, לכן צפר לו, סטה ועקף אותו ולאחר מכן המשיך בנסיעתו. הנהג האחר (להלן, גם " השוטר") המשיך לנסוע בעקבותיו ורק בהגיעו לצומת הצ'ק פוסט, הוא נעצר והשוטר נעצר מאחוריו ואז התפתח דין ודברים ביניהם. הנהג האחר פנה אליו וטען כי הוא לא נתן לו זכות קדימה. המערער סבור כי מי שהפריע לתנועת כלי הרכב זה היה השוטר שהתפרץ מהמוסך לתוך הכביש והפריע לנסיעתו וכי כאשר פנה אליו וביקש פרטים הוא לא נענה לפנייתו מהסיבות הבאות: השוטר לא הציג כל תעודה מזהה, פנה בצעקות, השתולל ובעיקר כי לא נהג כנהג סביר ובוודאי לא כשוטר תנועה, עת יצא מהמוסך לשטיפת מכוניות והתפרץ לתוך הכביש, לטעמו.

המערער מלין על הרשעתו בדין ובעיקר משום שהוא לא ידע שהנהג האחר היה שוטר שנהג ברכבו הפרטי ובבגדים אזרחיים וללא כל סימן מזהה.

המערער הציג בפניי תמונות שהראו את מקום המפגש בינו לבין השוטר ואשר סומנו מע/1 עד
מע/7.

בימ"ש קמא קבע בפרק הדיון כי המערער הודה כי נתבקש להציג רישיון נהיגה, אך לא עשה כן, משום שמי שדרש ממנו הצגת התעודה לא הציג תעודה המזהה אותו כשוטר.

בימ"ש קמא המשיך וכתב כי "המחלוקת מצטמצמת למעשה לשאלה אם השוטר הזדהה באמצעות הצגת תעודת מינוי או שהזדהה ללא הצגה של תעודת מינוי, לעניין זה אני מעדיף את גרסתו של השוטר והחלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וזאת בהיותי ער לכך כי מדובר בעדות יחידה".

השוטר שהעיד בבימ"ש קמא מסר כי הוא ערך את דו"ח התנועה ת/1, קרי, כתב האישום. כאמור הוראת החוק שיוחסה לנאשם שונתה, מבלי שהדבר יערך כדין וזהות המתקן ותאריך התיקון לא נרשמו.

מתברר עוד, כי השוטר לא היה בתפקיד ונהג ברכבו הפרטי ועת יצא מהמוסך לשטיפת מכוניות, שמע צפירה, עצר והביט ואז הבחין במערער שגם הוא עצר לידו. השוטר סימן למערער תנועת יד שמשמעותה "מה פשר התנהגותך", כאשר המערער הניף ידו בתנועת ביטול כלפי השוטר, כך טען השוטר. לאחר מכן, המערער המשיך בנסיעה כאשר השוטר נוסע בעקבותיו עד ליעד בו עצר. השוטר טען כי המערער התעלם מדבריו ועזב את המקום, למרות שאמר לו כי הוא מעוכב.

המערער מייד אמר לשוטר את גרסתו, שהיא כדלקמן "נסעתי בצ'ק פוסט באיזור תעשייה, רכב גולף יצא מהמוסך בפראות וברחתי שמאלה על מנת לא להתנגש ברכב, הנהג יצא צעק עלי שאני נוסע בפראות, אמר לי שהוא שוטר אבל לא הראה לי תעודה, הנהג נסע אחורה למוסך ואני המשכתי לנסוע ברכב המושכר, נהג הגולף עקב אחרי, חשבתי כי מדובר באיזה עבריין שמחפש בעיות". המערער הטיח בשוטר כי הוא לא הציג כל תעודה מזהה, למרות זאת השוטר עמד על כך כי הוא אכן הציג תעודה.

אמנם, השוטר טוען כי במפגש ליד המוסך עצרו את המכוניות הוא והמערער יצאו מהרכבים ואז השוטר טען כי הוא הציג באופן ברור תעודת מינוי ותגובת המערער היתה בוטה, לטעמו, כי אמר לו "אז מה?" התעלם מבקשתו להציג רישיון, שלף מצלמה והחל לצלם את המקום, הרכב ואת השוטר, לדברי השוטר הנוגעים לצילום, מתכחש המערער. עוד טען השוטר, כי המערער נכנס לרכב כששמע אותו מזמין ניידת והחל בנסיעתו וכתוצאה מכך הוא נסע בעקבותיו.

מקריאת עדותו של השוטר בעמ' 3 לפרוט' מיום 15.01.07 עולה כי השוטר נסע בעקבות המערער עד "... לסוכנות "תיר" מול לב המפרץ". הוא המשיך ואמר "הבחנתי כי הנהג נעמד במקום ליד רכב משטרתי, ניגשתי אליו שוב ומסרתי לו כי הוא מעוכב, התעלם ועזב את המקום".

אלה הם עיקר הדברים שהובאו בפני בימ"ש קמא אשר הכריע את הדין באמירה כללית שהוא מעדיף את גרסת השוטר על פני גרסת המערער. יודגש כי המערער לא היה מיוצג בדיון בפני בימ"ש קמא ובפניי.