פסק-דין בתיק עפ 3063/08

א.      ההליך שבפנינו:

זהו ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו, כב' השופטת רונית בש, שניתן בת.פ: 2521/07, מיום 26.4.07, לפיו נגזרו על המשיב העונשים הבאים:

(1)     שנת מאסר בפועל החל מיום מעצרו 12.8.07.

(2)     הפעלת מע"ת של שנה אחת חצי בחופף וחצי במצטבר (סה"כ על המשיב לרצות 18 חודשי מאסר בפועל).

(3)     מע"ת של  12 חודשים לבל יעבור עבירות רכוש מסוג פשע במשך 3 שנים.

(4)     מע"ת של 6 חודשים לבל יעבור עבירות רכוש מסוג עוון במשך 3 שנים.

ב.      ההליך בבית משפט השלום:

1.         העונשים הנ"ל נגזרו על המשיב ע"י בית המשפט קמא הנכבד לאחר שהרשיע את

המשיב עפ"י הודאתו בשתי עבירות. האחת התפרצות למגורים והשניה הסגת גבול. מסתבר שביום 12.8.07 סמוך לשעה 11:00 הסיג המשיב את גבולה של משפחה אחת בכרמיאל, נכנס לביתם ופגש את ילדתם בת ה-10.

המשיב לא נבהל ובעזות מצח התחזה בפני הילדה כשוטר וביקש ממנה לרדת לקומת הקרקע כי יש פורצים בשכונה ומחכה לה שוטר למטה... ונעל עצמו בחדר השינה כדי שיוכל לבצע זממו לפגוע בקניינם של אנשים תמימים.

הילדה גילתה תושיה, לא נבהלה והזעיקה את המשטרה. המשיב ברח ולא גנב דבר מבית זה. ואולם, במקום לברוח מהשטח, הגיע המשיב לבית אחר בכרמיאל, כשעה לאחר שברח מהבית הקודם, ופרץ אליו לאחר שפתח בכוח את אחד החלונות, וגנב מכשיר טלפון סלולארי.

2.       בית המשפט קמא הנכבד גזר על המשיב את העונשים שפורטו לעיל כשלחומרה התחשב בחומרתן של העבירות, נפיצותן והיותן "מכת מדינה" וכן בעברו הפלילי החמור של המשיב בן 12 חודשים שהיה תלוי מעל ראשו בעת ביצוען של העבירות, והמאסר המותנה לא הרתיעו.

לקולא ציין בית המשפט קמא את תיקונו של כתב האישום, שייחס לו בעבירה הראשונה, הסגת גבול במקום התפרצות, הודאתו בהזדמנות הראשונה, נסיבותיו האישיות וטענות הסניגור.

ג.        טענות הצדדים:

1.         המדינה, המערערת, חזרה בפנינו על עיקרי טיעוניה אשר בהודעת הערעור, לפיהם עונש מאסר של שנה אחת בגין עבירותיו החמורות של המשיב, שקופת שרצים בדמות הרשעות קודמות מאחוריו, הינו עונש קל מדי.

כמו כן טענה כי המשיב מסוכן לציבור ועונש כזה לא ירתיעו בעתיד.

במיוחד הטעימה, עורכת הדין א. שטיין, ב"כ המלומדת של המערערת, ששגה בית המשפט קמא הנכבד בהפעילו את התנאי שחל על המשיב, חציו בחופף , כיוון שהמשמעות לטעמה היא, שעל עבירותיו החמורות נדון המשיב "רק" לחצי שנה. לטענתה, בית המשפט קמא הנכבד לא רשם טעמים לחפיפת חצי מתקופת המאסר על תנאי וזאת בניגוד לכלל שמאסר על תנאי יש להפעילו באופן מצטבר. לפיכך, עותרת המערערת שנבטל את גזר דינו של בית המשפט קמא הנכבד, ונשית עונש מאסר ארוך על המשיב, וכן נפעיל את כל המאסר על תנאי באופן מצטבר.

ב"כ המערערת הדגישה את החומרה במעשה ההתחזות לשוטר בפני הילדה דבר ש "... יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע ", לדבריה.

2.                ב"כ המלומדת של המשיב, עורכת הדין ס. פלג, ביקשה מאיתנו להשאיר על כנו את גזר הדין שהוטל ע"י בית המשפט קמא כיוון שלדעתה עונש מאסר כולל של 18 חודשים על העבירות בהן הורשע המשיב, הוא ראוי, ומכל מקום אין הוא סוטה בצורה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים כאלה עד כדי הצורך של ערכאת הערעור, להתערב בענישה ולשנותה.