פסק-דין בתיק עפ 2814/07

השופט עודד גרשון:

1.         מבוא

המערער הועמד לדין בבית משפט השלום בעכו. בכתב האישום המתוקן שהוגש ביום 20.2.06 הואשם המערער בעבירות של כניסה והתפרצות לבנין שאינו מקום מגורים או תפילה, עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק"); גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק; העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק; היזק לרכוש בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו (מספר פעמים), עבירה לפי סעיף 273 לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק וחבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק.

המערער כפר בכל העובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן.

            בית המשפט קמא (כב' השופט זיאד סאלח) שמע את ראיות הצדדים ובסופו של יום הרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן וגזר עליו את העונשים שלהלן:

            א.         מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים.

ב.         הפעלת מאסר על תנאי בן 9 חודשים שהוטל על המערער ביום 12.11.2002 במסגרת ת.פ. 6682/02 של בית משפט השלום בקריות כאשר 6 חודשים מהם ירוצו במצטבר למאסר בפועל הנ"ל ושלושה חודשים בחופף למאסר בפועל הנ"ל.

ג.          מאסר על תנאי בן 20 חודשים לתקופה של 3 שנים.

            עתה לפנינו ערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

2.         כתב האישום המתוקן

            בכתב האישום המתוקן טענה המאשימה (המשיבה) כדלקמן:

ביום 1.11.05, בין השעות 11:00 - 11:25, בשעה מדוייקת שאינה ידועה למאשימה, התפרץ הנאשם (המערער) למחסן בקיבוץ לוחמי הגיטאות באופן שעקר מנעולי תליה, פתח את דלת הכניסה ונכנס פנימה אל תוך המחסן בכוונה לגנוב.

מתוך המחסן נטל הנאשם ונשא ארגז של חלקי נחושת וברזלים.

בהמשך לאמור לעיל נעצר הנאשם על ידי שוטרי תחנת נהריה והובא לתחנת המשטרה בנהריה לצורך חקירה בגין עבירת ההתפרצות.

המאשימה טענה כי בתחנת המשטרה העליב הנאשם את השוטרים בשיר סביתי ואמל בדר (להלן - "השוטרים") שמילאו אותה עת את תפקידם כדין באומרו " כוס אימא שלכם, בני זונות וכו'.... והחל להתפרע".  

באותו מעמד, כך נטען, זרק הנאשם כיסא לעבר התקרה האקוסטית וכתוצאה מכך נגרם נזק רב. כן תקף הנאשם את השוטרים באופן שדחף אותם ונסיונות להרגיעו על ידי השוטרים עלו בתוהו. הנאשם המשיך להתפרע וכתוצאה מכך נגרם נזק רב לציוד המשרדי.

בהמשך לאותו מעמד תקף הנאשם את השוטר בשיר סביתי באופן שבעט בכיסא והכיסא פגע ברגלו וכתוצאה נחבל בברכו הימנית ונזקק לניתוח וטיפול רפואי.  כמו כן איים הנאשם על השוטרים באומרו שהוא ידאג לפשוט להם את המדים.

3.         הכרעת דינו של בית המשפט קמא

א.         בית המשפט קבע כי מרבית עדי התביעה שהופיעו בפניו הינם עדים נייטרליים או עדים הממלאים תפקידים ציבוריים או על פי דין. כולם אמרו אמת בבית המשפט, להוציא שתי העדות, יסמין אבו קמיר (בתו של המערער, להלן - "יסמין") ובת שבע טוביאנה (מי שהיתה בעבר ידועה בציבור של המערער ואם שתי בנותיו, להלן - "בת שבע").

            בית המשפט ציין כי לא היו סתירות מהותיות בעדויות עצמן או בינן לבין שאר העדויות. גם אם היו אי התאמות קלות בין העדויות, כגון בין עדותו של השוטר אמל בדר שאמר כי הנאשם היה ישוב עת בעט בכסא שפגע בשוטר האחר, לבין עדותו של השוטר סביתי, שאמר כי הנאשם עמד בשעה שבעט, הרי שאין באי התאמות אלה כדי להצביע על אי אמירת אמת. בית המשפט הוסיף כי גם אליבא דנאשם וקרובותיו "היתה מהומה רבתי בחדר החקירות ולא ניתן לצפות כי התיאור המוחשי של האירועים יתאים האחד לשני בשלמות".