פסק-דין בתיק עפ 2679/07

א. כללי

בפני ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה, (להלן " בימ"ש קמא"), שניתן ע"י כב' השופט שמואל יציב, ביום 18.9.07 בת"פ 229/06.

ב. ההליך בבית משפט קמא

המשיב יליד 1979, הובא לדיו בבית משפט קמא בגין עבירה של  נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) בצירוף סעיף 39א וסעיף 38 (1) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961, (להלן, " הפקודה"), נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62 (2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודה.

המשיב הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ובית משפט קמא, גזר את דינו לאחר ששמע את טענות הצדדים ובסופו של יום הטיל עליו את העונשים הבאים:

פסילה בפועל למשך 24 חודשים מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, מאסר מותנה של 5 חודשים ולמשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בשכרות או נהיגה בזמן פסילה, קנס בסך של 2,500 ש"ח, שישולם בחמשה תשלומים כשהראשון יהיה ביום 18.10.07.

הערעור מופנה כנגד ההרשעה בדין.     

ג. טענות הצדדים

1. טענות המערער

המערער טוען כי בימ"ש קמא שגה עת הרשיעו בדין על יסוד עובדות מוטעות. מחומר הראיות עולה כי המערער נהג בשעה 03:20 ולא בשעה 03:00 כפי שקבע בימ"ש קמא. גם מהדו"חות ת/2 ו- ת/7 עולה כי המערער נצפה על ידי השוטרים נוהג בשעה 03:20.

עוד עולה מהראיות כי בדיקת הנשיפה נערכה בשעה 03:22, היינו 2 דקות אחרי שעוכב לצורכי בדיקה וביקורת. הודעתו נגבתה בשעה 03:35 ובה טען כי הוא שתה משקה אלכוהולי כרבע שעה לפני כן, קרי, הוא שתה בשעה 03:20.

מכל האמור לעיל טוען המערער כי לא קוימו הוראות הבדיקה, שכן, על פי ת/5 (דו"ח הפעלת הינשוף), יש לבצע את הבדיקה רק לאחר חלוף 15 דקות מעיכובו לצורכי בדיקה, במהלכן יוודא הבודק כי הנבדק לא שתה ולא עישן בפרק הזמן הקבוע.

ב"כ המערער הוסיף וטען כי הוא קיבל יעוץ משפטי מוטעה עת החליט שלא להעיד. עדותו בפני בימ"ש קמא, הייתה מבהירה את הדרוש הבהרה ומביאה בפני בית המשפט את גרסתו והסבריו לראיות המאשימה ואף מסייעת בידו לצאת זכאי בדין.

לאור זאת מתבקש בית המשפט לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין של בימ"ש קמא ולהחזיר את התיק להמשך שמיעתו, זאת במידה ולא יתקבל הערעור והמערער יזוכה בדין.

2. טענות המשיבה

המשיבה סבורה כי ההרשעה בדין, נכונה והתחייבה מכלל הראיות שהוגשו ולכן יש לדחות את הערעור. המשיבה סבורה כי השוטרים פעלו כדין. ב"כ המשיבה הרחיב בטוענו ביחס להפעלת הינשוף ואופן עריכת הבדיקה, וטענתו הנה שהמכשיר מתוחכם, שכן אם בפה הנבדק היה אלכהול המכשיר לא היה נותן כל תוצאה, מכאן שעצם העובדה שהמכשיר נתן תוצאה, מעידה על תקינות הבדיקה ולעניין זה הוא מפנה לפלט בדיקת הנשיפה שהוגש לבימ"ש קמא, ת/6. המשיבה טענה עוד שמסעיף 4 לדו"ח הפעלת הינשוף ת/5, עולה שהשוטרים חיכו 15 דקות לפני ביצוע הבדיקה.

עוד מתבססת המשיבה על עדויות השוטרים שהבחינו במערער נוהג בצורה לא יציבה וכדבריהם בצורה "לא סבירה" וכן על דבריו של המערער עצמו לפיהם הוא שתה משקאות חריפים.

על כן, סבורה המשיבה כי בדין הורשע המערער ולכן יש לדחות את הערעור ולהשאיר את פסק דינו של בימ"ש קמא על כנו.

ד. דיון והכרעה

עיינתי בפסק דינו של בימ"ש קמא ובחנתי את הראיות שהונחו בפניו ואכן מצאתי כי מת/5 עולה שהבדיקה בינשוף בוצעה ביום 12.11.05 בשעה 03:22, כאשר ממסמך זה עולה כי בטרם ביצוע הבדיקה יש לוודא שהנבדק לא שתה או לא הקיא 15 דקות ולא עישן (5 דקות) לפחות עובר לבדיקה . (ראה סעיף 4 ל- ת/5).

מתברר עוד כי ביום 12.11.05 בשעה 03:00 ולאחר שעוכב המערער, נערכה לו בדיקת מאפיינים שתוצאותיה היו סבירות (ראה ת/3). אציין כי לא נעלם מעיני שבת/2 נרשמה השעה 3:20, אך רישום זה אינו מתיישב עם שעת בדיקת המאפיינים (שעה 03:00), כאמור בת/3, על כן, נראה לי כי רישום השעה בת/2 בטעות יסודו.

עוד יש להפנות לדברי המערער עצמו לפיהם הוא שתה קוקטיל כוס ודקה לפני רבע שעה, וכי הוא יצא רק בכדי לקנות סיגריות והתכוון לחזור ולבלות במועדון ובסוף ההודעה אף מסר: "אני מבטיח לא אנהג שאני שותה משקה חריף, אם אני שותה אני נוסע במונית." (ראו, ת/1).