פסק-דין בתיק עפ 2461/07

1. כללי

בפניי ארבעה ערעורים פליליים על פסקי דין של ביהמ"ש לענייני תעבורה. הדיון בהם אוחד בהסכמת הצדדים ובהתאם להחלטתי מיום 25/11/07. כל המערערים הורשעו בעבירת נהיגה בשכרות, חלקם על פי הודאתם. המערערים מעלים טענות דומות, ביחס להסדר החוקתי של עבירת השכרות ועל בסיס טענות אלו, מבקשים לחזור בהם מהודאתם.

תחילה אסקור את ההליכים בבימ"ש קמא, אתייחס לעיקר טענות הצדדים, אביא את הוראות החוק שנוגעות לענייננו ואיישמן על הנסיבות של כל מקרה ומקרה.

2. פסקי הדין של בימ"ש קמא והעובדות שצריכות לעניין

א. ע"פ 2461/07 - המערער מאור אטיאס (להלן: "המערער הראשון")

הערעור מופנה כנגד פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה בתיק 10059/06 שניתן על ידי כב' השופט ש. יציב ביום 6/2/07. המערער הורשע עפ"י הודאתו בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן, " הפקודה"). בכתב האישום נטען, שבבדיקת נשיפה שבוצעה לו ביום 1/10/06, באמצעות מכשיר הינשוף, נמצאו 455 מקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

העונש שהוטל על המערער הראשון הנו: פסילה בפועל לשנתיים, בניכוי חודש פסילה מנהלית וקנס על סך 1,000 ש"ח.

ב. ע"פ 2447/07 - המערער אברהם שמש (להלן: "המערער השני")

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה בתיק פל 201/06 שניתן ביום 20.5.07על ידי כב' השופט א. סלאמה. המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות הבאות: נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה ונהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה. העובדות שעמדו בבסיס האישום, הן אלו:

ביום 3/9/05 הבחינו שוטרים במערער 2 כשהוא נוהג בזיגזגים ברכב באזור קיבוץ יגור. לאחר מכן, בלם באופן פתאומי, איבד שליטה על רכבו וביצע פניית פרסה, והתחיל לנסוע במהירות עד שנחסם ע"י ניידת משטרה.

למערער נערכה בדיקת מאפיינים ולאור הממצאים שעלו ממנה לרבות, עמידה לא יציבה, התנהגותו שתוארה לעיל וריח אלכוהול חריף שנדף מפיו, בוצעה בדיקת נשיפה, שנכשלה 5 פעמים, עקב נשיפה לא נכונה. בהמשך הוצע לו לבצע בדיקת דם, הוא הסכים אך בבית החולים חזר בו מההסכמה וסירב לבצע את הבדיקה.

בימ"ש קמא נתן אימון בעדי התביעה, שהשאירו עליו רושם חיובי בעוד התרשמותו מהמערער הייתה שלילית. עוד נקבע ששכרותו של המערער 2 הוכחה מעל לכל ספק סביר, תוך שהוא מתבסס על נהיגתו והתנהגותו בעת האירוע ולאחריו. בימ"ש קמא נתן משקל גם להימנעות המערער מלהביא לעדות אדם שהיה איתו ברכב. להשלמת התמונה יצוין שבימ"ש קמא, זיכה את המערער 2 מסירוב להיבדק וזאת לאור ההלכה שנקבעה בע"פ 1641/04 לוין נ' מדינת ישראל, נט (3) 785.

העונש שהוטל על המערער השני הנו: 10 חודשי מאסר על תנאי, פסילה בפועל ל - 28 חודשים, קנס על סך 1,500 ש"ח ופסילה על תנאי. יחד עם זאת, בימ"ש קמא סייג את הפסילה לגבי רכב דו  גלגלי. 

ג. ע"פ 2475/07 - המערער נזר חחנזרוב (להלן: "המערער השלישי"):

הערעור השלישי מופנה כנגד פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה בתיק ת 4600/06 שניתן על ידי כב' השופט ש. יציב ביום 4/6/2006. המערער הורשע עפ"י הודאתו בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה. בכתב האישום נטען, שבבדיקת נשיפה שבוצעה לו ביום 17/2/06, באמצעות מכשיר הינשוף, נמצאו 270 מקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

העונש שהוטל על המערער השלישי הנו: פסילה בפועל לשנתיים, בניכוי חודש פסילה מנהלית, פסילה על תנאי וקנס על סך 1,000 ש"ח. יצוין שבימ"ש קמא סייג את הפסילה כך שלא תחול על רישיון נהיגה דרגה 1. 

ד. ע"פ 2547/07 - המערער ורור אליאס (להלן: "המערער הרביעי"):

הערעור הרביעי מופנה כנגד פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה בתיק ת 4284/07 שניתן על ידי כב' השופט א. סלאמה ביום 4/7/07. המערער הורשע עפ"י הודאתו בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודה. בכתב האישום נטען, שבבדיקת נשיפה שבוצעה לו ביום 17/2/06, באמצעות מכשיר הינשוף, נמצאו 515 מקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

העונש שהוטל על המערער השלישי הנו: 8 חודשי מאסר על תנאי, פסילה בפועל לשנתיים, בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית, פסילה על תנאי וקנס על סך 1,600 ש"ח.

3. מתווה הדיון והשאלות הדורשות הכרעה

לאור העובדה שב"כ המערערים פרש יריעה רחבה של טיעונים, שאלות וסוגיות אני רואה לנכון לחדד ולהבהיר את השאלות האמיתיות שעומדות בפנינו ואשר דורשות הכרעה. וזה יהיה המתווה של הדיון בערעורים הנ"ל:

המערערים הראשון, השלישי והרביעי, הורשעו בבימ"ש קמא, על פי הודאתם. מכאן שהמשוכה הראשונה שעליהם לעבור הנה, קבלת בקשתם להתיר להם לחזור בהם מהודייתם.

המשוכה השנייה שעל כל המערערים לעבור נוגעת לטענות האחרות ובין היתר, האם העובדות בהן הודו המערערים מקימות עבירה? האם בהסדר החוקי של עבירת השכרות, נפלו פגמים ומה משמעותם?

4. הבקשה לחזרה מהודיה - ביחס למערערים 1, 3 ו-4:

א. טענות המערערים