פסק-דין בתיק עפ 2456/08

1.      לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום (כב' השופטת באום-ניקוטרה) בת"פ 2412/07 מיום 4.5.08.

2. המשיב, יליד 1954, הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של הסעה שלא כדין על פי סעיף 12(1ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ובעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. את העבירה של ההסעה שלא כדין ביצע המערער בשני מקרים. בראשון, מיום 13.4.05, הוא הסיע במונית שלו 2 נוסעות שהן תושבות האזור מצומת גילה לכיוון המחסום. במקרה השני, מיום 21.5.07, הוא הסיע במוניתו עבור תשלום 3 תושבי אזור משכונת פת לח'אדר. העבירה של הפרת ההוראה החוקית בוצעה כאשר חרף הכרזתה של מוניתו כמנועת נהיגה למשך 30 יום, המשיב נהג במונית ביום 15.6.07.

3. בית משפט קמא קבע כי בשקלול שבין חומרת העבירות והתנהלות המשיב, לבין העובדה שהמשיב נעדר עבר פלילי רלבנטי והתרשמותו החיובית של שירות המבחן, לפיה מדובר באדם נורמטיבי, יש לגזור עליו מאסר בפועל בן 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, ומאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתיים בתנאי שלא יעבור עבירה מבין אלו בהן הורשע משך שנתיים.

4. המערערת טוענת כי בית משפט קמא הקל עם המשיב באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה בעבירות הסעה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים כפי שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, וכי יש להורות על מאסרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. בהקשר זה, מדגישה המערערת כי נסיבותיה של השנייה מבין העבירות בהן המשיב הורשע, של הסעת שלושה גברים צעירים תושבי אזור שאינם מוכרים לנהג תמורת תשלום, הינן נסיבות חמורות המקרבות את מעשי המשיב לליבת הסיכון הביטחוני שבעטיה הותוותה מדיניות הענישה בעבירות אלו.

5. מנגד, טוען המשיב, כי פסיקת בית המשפט העליון בנושא מחייבת, בשלב זה, עיון מחדש, שכן זו נסמכה על המצב הביטחוני בשנים 2000-2003, וכי מצב זה השתנה מאז. עוד טוען המשיב, כי נסיבותיה של העבירה אינן חמורות שכן מדובר בהסעה אל מחוץ לישראל של מי ששהו בישראל שלא כדין תקופה של שבוע, בה גם עבדו באזור תל-אביב. במצב דברים זה, נטען, אין למצות את הדין דווקא עם המשיב, כאשר שאר המסננות הביטחוניות כשלו. המשיב מוסיף וטוען שגם עונש של מאסר בעבודות שירות, תקופת בה ימנע ממנו לעבוד ולפרנס את משפחתו משך 8 שעות ביום, הוא עונש לא קל שיש להסתפק בו. 

6. ההלכה בנושא זה הותוותה עוד בפסק הדין בעניין ח'טיב (רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1), 769), שם נקבע כי "דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, פעמים, בעבר", כי על התגובה העונשית למעשי עבירה אלה "להיות חמורה וקשה" וכי "אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן היישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות" (סעיף 5 לפסק דינו של כב' השופט טירקל). בפסיקה מאוחרת יותר צוין שאין מדובר בעונש חובה ו"כל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו ובהתאם לטעמים ולתכליות של מדיניות הענישה שנקבעה", אך בשלב זה, על אף הרגיעה הביטחונית היחסית "על דרך העיקרון תישמר מדיניות הענישה המחמירה בכל הנוגע לעבירות הקשורות בכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האזור לישראל..." (רע"פ 3674/04 אבו-סאלם נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 12.2.06, פסקה 16 לפסק הדין). לשון אחר, העונש הראוי לעבירות מסוג זה, למעט "נסיבות יוצאות מגדר הרגיל", הוא ככלל עונש מאסר בפועל, אך את הביטוי "נסיבות יוצאות מגדר הרגיל" יש לפרש "שלא בצמצום יתר" (פסקה 9 לפסק הדין) כש"יישומה של מדיניות הענישה המחמירה ייעשה בכל מקרה לגופו" (פסקה 13 לפסק הדין).

7. בענייננו, אנו סבורים שהעובדה שמדובר באדם נורמטיבי שזו לו הרשעתו הראשונה (הרלבנטית) צריך שתובא בחשבון בכלל שיקולי הענישה, אך אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק חריגה ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים אלה. זאת, משום שכפי שנקבע בעניין ח'טיב הנ"ל מדיניות זו חלה גם לגבי "אדם מן היישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות ...". מנגד, עומדת למשיב לרועץ העובדה שמדובר בעבירה שבוצעה על רקע כלכלי כנגד תשלום לאחר שהמשיב כבר נתפס בעבר בביצוע עבירה מסוג זה. בהתחשב בכלל הנסיבות אנו סבורים שאין לחרוג במקרה זה ממדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות אלה, שככלל מושכת לעבר הטלת מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות. עם זאת, בשים לב לכך שערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין עם הנאשם, אנו מורים שמתוך עונש המאסר בן 3 החודשים שנגזר עליו, המשיב ירצה 15 יום במאסר מאחורי סורג ובריח, ויתרת התקופה תרוצה במאסר בעבודות שירות. עונש המאסר המותנה שהוטל על המשיב על ידי בית המשפט קמא יעמוד על כנו. 

המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.12.08 בשעה 09:00 בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים.

הממונה יגיש חוות-דעת מעודכנת לעניין מועד תחילת ריצוי עבודות השירות עד יום 4.10.08.

המשך הדיון נקבע ליום 5.10.08 בשעה 09:00.

המזכירות תשלח את פסק הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, כ"ה באלול תשס"ח (25 בספטמבר 2008), במעמד המתייצבים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: