פסק-דין בתיק עפ 2439/07

א.        בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זיאד פלאח) בת"פ 3133/06. הערעור מופנה הן כנגד הכרעת הדין מיום 29.4.2007 והן כנגד גזר הדין מיום 20.5.2007.

ב.        כנגד המערער, יליד 1961, הוגש לבית משפט קמא כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש - עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ג.         בכתב האישום שהוגש לבית משפט קמא ביום 12.11.2006, נטען כי ביום 3.6.2005 (ראו תיקון תאריך האירוע בעמ' 7 לפרוט' מיום 22.4.2007)בסמוך לשעה 10:30 באולמי "בברלי הילס" בטירת כרמל, תקף המערער שלא כדין את המשיב מס' 2, מר אברהם אגסי (להלן: "המתלונן"), בכך שהכה בו באגרופים ובעט בראשו, פניו וגבו וגרם לו לחבלה גופנית של ממש, דהיינו, אבדן הכרה, שפשופים בפניו, חבלה בראשו, גבו וצווארו וכן דימום מהפה.

ד.        המערער כפר בעובדות כתב האישום וטען במסגרת תשובתו לכתב האישום (עמ' 6 לפרוט' מיום 20.3.2007) כי המתלונן הגיע ביום האירוע למשרדו, בינו לבין המתלונן התפתח ויכוח, וכאשר הוא הסתובב עם גבו למתלונן, המתלונן דחף אותו וכתוצאה מכך שניהם נפלו ונחבלו. עוד טען המערער כי לאחר מכן הגיע לתחנת המשטרה בטירת כרמל, על מנת להגיש תלונה כנגד המתלונן, אך שם הוא פגש באחיו של המתלונן אשר שכנע אותו שלא להגיש תלונה.

ה.         לאחר שמיעת ראיות - הורשע המערער.

על המערער נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, ושישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים.

כמו כן, חייב בית משפט קמא את המערער לפצות את המשיב מס' 2, המתלונן, בסך של 10,000 ש"ח בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

ו.          גרסת המתלונן:

בעדותו סיפר המתלונן, המשיב מס' 2, כי הוא השכיר למערער דירה מאז שנת 1995. לטענת המתלונן, מאז השנה הרביעית לשכירות, מעכב המערער את תשלום שכר הדירה ומשלמו רק לאחר פניות חוזרות ונשנות. כמו כן, טען המתלונן כי לעתים לא כובדו השיקים שנמסרו לו על-ידי המערער (עמ' 11 לפרוט').

המתלונן אישר בעדותו כי המערער התלונן בפניו בנוגע לליקויים בדירה המושכרת, אך הוסיף כי המערער סירב לאפשר לו להכניס בעלי מקצוע לעריכת שיפוצים בדירה (עמ' 13 לפרוט').

לפי גרסת המתלונן, ביום בו התרחש אירוע התקיפה (3.6.2005), הוא התקשר לאולם האירועים שבבעלות המערער וזאת לאחר שלושה חודשים בהם התחמק המערער מתשלום שכר הדירה, וזאת כדי לוודא שהמערער נמצא במקום. המתלונן סיפר בעדותו כי הגיע באותו היום לאולם שבבעלות המערער, ולאחר חילופי קללות בינו לבין המערער, החל המערער לתקוף אותו וחדל רק כאשר המתלונן נפל על הרצפה כשדם זב ממנו (עמ' 12-11 לפרוט').

ז.          גרסת המערער:

המערער הודה בעדותו בקיומו של חוב שכר דירה למתלונן, אך טען שסירובו לשלם את החוב נובע מסירובו של המתלונן לתקן ליקויים חמורים בדירה המושכרת, כגון טיח שלטענתו נפל וגרם לפגיעה בראשה של בתו (עמ' 29 לפרוט').

עוד טען המערער כי הוא זה שהותקף על-ידי המתלונן, בזמן שהיה עם גבו כלפי המתלונן ולאחר שהיה ביניהם ויכוח בנוגע לדירה המושכרת (עמ' 30 לפרוט').

המערער סיפר בעדותו שכתוצאה מתקיפת המתלונן הוא נפל, קיבל מכה בראשו, באף ובשפתיים וטען כי לאחר האירוע המתלונן ברח. המערער הוסיף והעיד כי לאחר האירוע לא ניגש לקבל טיפול רפואי (שם).

המערער טען בעדותו כי לאחר האירוע נסע לתחנת המשטרה שם פגש באחיו של המתלונן אשר שכנע אותו שלא להגיש תלונה, שכן המתלונן סובל מגידול בראשו (שם).

ח.         בנוסף לעדותו של המתלונן, העידו מטעם המשיבה בפני בית משפט קמא גם מר משה אגסי, אחיו של המתלונן, וכן רס"ר דוד אמסלם, שגבה את הודעת המערער.

מטעם המערער העיד, בנוסף למערער, מר שלמה ביטון המשמש כטבח באולמי "בברלי הילס" שבבעלות המערער.

בעדותו טען מר ביטון כי לאחר האירוע, הוא נכנס למשרדו של המערער ושם מצא אותו כשהוא מצוי על הרצפה, כפתורי חולצתו קרועים וכשדם היה על שפתו (עמ' 34 לפרוט').