פסק-דין בתיק עפ 2010/07

ש' וסרקרוג, ס' נשיאה:

1.         הערעור הוא על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופט מ' גינות), בת"פ 4144/02 מיום 8/5/07, לפיו הורשע המערער בגרימת חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), והושת עליו עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 6,000 ש"ח .

הערעור הוא כנגד ההרשעה וכן כנגד חומרת העונש.

כתב האישום והממצאים בפסק הדין :

2.         נגד המערער הוגש כתב אישום, לפיו במועד הרלוונטי לכתב האישום (7/8/01) בסמוך לשעה 10:00 הגיעו מר חושי איזייב (להלן: חושי), ורוברט אייזיב (להלן: רוברט , השניים יכונו יחדיו - המתלוננים), לחנות לחומרי בניין "מלכה ובניו" באור עקיבא. למקום הגיע המערער עם אחרים ותקף שלא כדין את המתלוננים, על-ידי כך שבעט בהם והיכה אותם באגרופיו בחלקי גופם השונים. המתלוננים נזקקו לטיפול רפואי בשל שטפי דם ונפיחויות שונים, ולרוברט נגרם שבר במערת האף.

3.         על פי הקביעות של בית משפט קמא רכש המתלונן חושי בחנותו של המערער חלק כלשהו המיועד לגוף חימום, בגינו שילם 20 ש"ח. חושי ורוברט, אחיו, חזרו לחנות זמן קצר לאחר הרכישה. חושי נכנס לחנות כאשר רוברט המתין במכונית, פנה לאחותו של המערער (הגב' חנה עמר) וביקש להחליף את החלק שרכש או לקבל החזר כספי בגינו. באותה עת היתה חנה בהריון בחודשים מתקדמים. חנה סירבה להשיב את הכסף תמורת הפריט והציעה לחושי לרכוש פריט אחר במקומו. בין חנה וחושי התפתח ויכוח, כאשר בסופו הציעה חנה לחושי לשוב לחנות בחלוף חצי שעה, אז יחזור אביה והוא ישיב לו את כספו. חושי דחה את ההצעה והודיע לחנה שאין בדעתו לעזוב את החנות עד אשר יושב לו כספו. חנה נרתעה מהתנהגותו, התקשרה לאחיה, המערער, וביקשה שיגיע לחנות. האחרון הגיע לחנות.

באשר למתרחש בחנות לאחר שהמערער הגיע לשם, הייתה מחלוקת בין המתלוננים למערער. בית משפט קמא העדיף את עדותם של המתלוננים על פני עדותו של המערער. ביהמ"ש דחה את טענת המערער כי המתלוננים פנו למשטרה כדי לרקום עלילת כזב כנגדו. בית המשפט קבע כי המתלוננים פנו למשטרה רק לאחר שהותקפו, ובמיוחד נכונים הדברים לגבי רוברט, אשר הותקף באכזריות ע"י המערער. בית המשפט הוסיף וקבע כי עדותם של המתלוננים משקפת אל נכון את מהלך האירועים, וכי לעומת זאת עדותו של המערער באה כדי להצדיק את תקיפת המתלוננים, תקיפה שבוצעה ללא הצדקה, אם כי המערער פעל תחת פרובוקציה מצידו של המתלונן חושי (ראה סעיף 14 לפסק הדין של בית משפט קמא).

תיקון כתב האישום במהלך הבאת ראיות התביעה :

4.         במהלך שמיעת הראיות מטעם התביעה, הוצגה תעודה רפואית שנערכה על ידי ד"ר גולנד, מבית החולים הלל יפה. בהסתמך על התעודה הרפואית אשר התייחסה לפגיעה ברוברט, לפיה נגרם לו שבר במערת האף, ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום בסעיף עבירה חמור יותר, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, במקום סעיף 380.

יצויין כי בעת הגשת הבקשה הדגישה המשיבה כי כלל העובדות היו לפני בית המשפט לרבות הנסיבות, וכי התיקון המתבקש הוא על סמך האישור הרפואי.

משנתבקש התיקון, הודיע ב"כ המערער כי הוא מבקש לשמור על זכותו לחקור את הרופאה, אשר שוחררה באותו יום ממתן עדות, לאור הסכמת הצדדים להגיש את המסמכים הרפואיים ללא חקירה.

בהחלטה שניתנה ע"י בית המשפט קמא ביום 7/6/05 קיבל בית המשפט את בקשת התביעה להורות על תיקון כתב האישום, תוך שנשמרה זכותו של המערער לחזור ולבקש את חקירת הרופאה (ראה עמוד 19 לפרוטוקול).

ישיבת ההוכחות לסיום פרשת התביעה וכן לעדי ההגנה נדחתה למועד אחר, אשר נקבע ליום 14/3/06. במועד האחרון הוגשה תעודה רפואית נוספת, מבלי שהמערער התנגד ומבלי שביקש לזמן לחקירה את עורכי התעודה הרפואית.

פסק הדין של בית משפט השלום :

5.         כאמור, העדיף בית המשפט את עדותם של המתלוננים על עדותו של המערער. בית המשפט הרשיע את המערער בתקיפתם של שני המתלוננים, וזאת לאחר שדחה את טענת ההגנה העצמית שהעלה המערער. בית המשפט קיבל את עדותו של המתלונן חושי, ועל פיה קבע שלאחר שהאחות התקשרה אל המערער, כאשר המתלונן סבר שהיא מתקשרת למשטרה, ולאחר שהופיע המערער לחנות מלווה בקבוצת אנשים, החל המערער לחבוט בחושי, הכה אותו בראשו והמתלונן חושי ספג מכות בכל חלקי גופו. עוד קבע בית המשפט בהסתמך על אותה עדות כי אחיו של חושי, רוברט, המתין מחוץ לחנות והוכה גם הוא. במהלך התקיפה שמע חושי את חנה האחות צועקת "מוטי תפסיק", ולאור צעקתה סבר כי שמו של המערער הוא מוטי. משיצא מן החנות, הבחין כי המערער מכה את אחיו רוברט מחוץ לחנות.

בהתייחס לגרסתו של העד רוברט, קבע בית המשפט כי הוא המתין לאחיו - המתלונן חושי - בתוך הרכב מחוץ לחנות. כאשר שמע צעקות הבוקעות מתוך החנות יצא מרכבו ונכנס לחנות שם הבחין באחיו חושי, העומד מאחורי הדלפק ומולו ישבה חנה. הוא שב למכונית וכעבור מספר דקות שמע צעקות. גם הפעם יצא מרכבו והגיע לפתח החנות. בשלב זה הבחין בשני צעירים בעלי "גוף בריא", אשר הצמידו את אחיו לקיר והחלו חובטים בו ללא רחם. רוברט חשש לגורל אחיו, מאחר שבילדותו נחבל בראשו. הוא צעק בשמו של אחיו ואז זינק לעברו המערער וחבט בפרצופו. חושי נדחף מחוץ לחנות, ואילו רוברט הזדרז לדחוף את אחיו לתוך הרכב. לדבריו, המערער ואנשים נוספים רצו לעברו, ואז הגיע המערער והכה אותו בשתי מכות אגרוף, האחת במצח והשניה  בצידי פניו. הוא איבד הכרתו מספר שניות, ומששב לעשתונותיו, לא ראה את אחיו. הוא התניע את המכונית ונסע לכיוון המשטרה באור עקיבא, בדרכו הבחין באחיו ואסף אותו לרכבו. משהגיע לתחנת המשטרה, נתבקש רוברט כאשר סימני החבלה ניכרים בפניו, להצטלם, על מנת לתעד את החבלות, והוא פנה בסופו של דבר להגיש תלונה במשטרת חדרה. בעקבות התקיפה האמורה נאלץ רוברט לעבור ניתוח בפניו.

למרות שמדובר היה באירוע שארע ב- 7/8/01, הרי שהמערער נחקר לראשונה במשטרה תחת אזהרה רק ביום 30/6/02. התביעה נימקה זאת, בכך שהמערער לא נענה לזימונים לחקירה.

לטענת המערער, משהגיע לחנות התרשם כי אחותו נמצאת במצוקה, הוא הבחין בניירת מפוזרת על הרצפה ובחנה שעמדה מאחורי הדלפק, כשמולה המתלונן חושי. הוא שאל את המתלונן "מה אתה עושה" ובתגובה קלל אותו המתלונן בשפה הרוסית, ולאחר מכן הושיט את ידיו לפנים מתוך כוונה לדחוף אותו. בתגובה תפס את ידיו של המתלונן ומשך אותו לכיוונו. כתוצאה מן האמור, לגרסת המערער, נפל המתלונן ארצה ונחבט בראשו. בשלב זה נכנס לחנות המתלונן הנוסף (רוברט). לגרסת המערער, כניסתו של רוברט הייתה "בצורה מאיימת", מתוך כוונה לתקוף אותו. המערער הגן על עצמו ואז התאספו במקום אנשים נוספים אשר הפרידו בין הניצים והמתלוננים עזבו את המקום.

המערער אישר ששמו של אחיו "מוטי", אך לדבריו שהה מוטי באותה עת בחו"ל. מבדיקת הדרכונים בבית המשפט עלה כי מוטי לא שהה עובר לאותו מועד בחו"ל.

משהוצגה בפני המערער תמונתו של רוברט, הוא זיהה אותו וראה כי נגרמה לו חבלה המופיעה בצד השמאלי של פניו, בעוד שהמערער טען כי רוברט נחבל במצח. ואולם, המערער לא יכול היה לתת כל הסבר לחבלה שנגרמה.