פסק-דין בתיק עפ 1491/05

1.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של לקיחת שוחד, נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע.

            סיפור המעשה על פי כתב האישום מלמד כי המערער קשר קשר עם שוטר בשם נביל לפיו יציע לאזרח בשם עלי סגירת תיק עבורו בעבור בצע כסף.

            המערער והשוטר סיכמו זאת למרות שלא התכוונו לסגור את התיק הלכה למעשה.

            על פי תכנון מוקדם זה הציעו המערער והשוטר לאותו אזרח עלי לסגור את התיק תמורת 15,000 ש"ח, זה דיווח למשטרה, הופעל על ידה, בין לבין סיכמו ביניהם השוטר והמערער לחלק את השוחד כך שהשוטר יקבל 10,000 ש"ח והמערער 5,000 ש"ח.

2.         א.         בית משפט קמא לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער.

ב.         בית משפט קמא בגזר דינו, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים עומד על תסקיר שרות המבחן אליו הופנה המערער על פי בקשתו, סוקר את משפחת המוצא, העובדה שמדובר במערער המנסה לקיים אורח חיים נורמטיבי אך לא לקח אחריות על נשוא הרשעתו, נוטה למזער את חלקו וכן עמד על עברו אשר בו עבירות דומות וסופו של תסקיר שם, שהסתיים ללא המלצה טיפולית.

            ב"כ המערער כפי טענותיו בפנינו כאן לענין חומרת העונש לטעמו, טען כמו גם בבית משפט קמא כי יש לגזור על המערער עונש כפי העונש שנגזר על השוטר (ת"פ 2675/03) לאמור, 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי של 12 חודשים וקנס בסך 10,000 ש"ח.

            יצוין כי השוטר הודה והגיע להסדר טיעון בניגוד למערער שבפנינו.

עוד יצוין כי השוטר הביע חרטה, פוטר מעבודתו, זכויותיו נפגעו והיה חסר עבר פלילי בניגוד למערער כאן.

ג.          בית משפט קמא לאחר שעמד על חומרת העבירות, עמד על העונש שנגזר על השוטר, שותפו של המערער לדבר העבירה, עמד על המפורט בתסקיר שרות המבחן ושקל את הצריך, גזר על המערער כאן 9 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים על עבירות זיוף ומרמה וקנס, בסך 14,000 ש"ח.

בית משפט קמא קבע בצורה ברורה כי אינו רואה מקום להשוות את עונשו של המערער לעונשו של השוטר וגזר את דינו כמבואר לעיל.

3.         גם בפנינו וגם בהודעת הערעור חזר ב"כ המערער על טענותיו לענין העונש והשוואת דינו של המערער לדינו של השוטר.

לטעמו, השוטר היה השותף העיקרי, הוא זה שיזם, מהלך העניניים העברייני היה בשליטתו וביקש גם תסקיר משלים.

ב"כ המשיבה מבקשת לדחות את הערעור, לטעמה אין הבדל מהותי בחלקם העברייני של המערער ושל השוטר וחוזרת על כך שהשוטר הגיע לידי הסדר טיעון, הודה, הביע חרטה, לקח אחריות, כל זאת בניגוד למערער שבפנינו.

4.         א.         אכן, אין מקום לקבל את האבחנה באשר לחלקם העברייני של השוטר והמערער

כאן, אין מקום למזעור חלקו של המערער ואנו דוחים את הנטען לענין זה.

כך גם כך, בצדק ציין בית משפט קמא וכן ב"כ המשיבה בפנינו כי המערער בניגוד לשוטר לא הודה, לא לקח אחריות, התסקיר בעניינו הסתיים בבית משפט קמא ללא המלצה טיפולית, המפורט שם מדבר בעד עצמו ומעבר לכל אלה, למערער כאן בניגוד לשוטר הרשעות קודמות, הן בעבירות אלימות לרבות כלפי שוטרים והן עבירה דומה, קבלת דבר במרמה ונסיון לקבלת דבר במרמה וכן קשר לעוון.

            ב.         העונש כפי שנגזר ראוי ומאוזן.

ג.          כך גם כך, לא מצאנו כל מקום לתסקיר משלים, עיון בתסקיר כפי שהוגש בבית משפט השלום מלמד כי אינו חסר דבר ולא נגרע בעניינו של המערער דבר הנוגע לתסקיר.