פסק-דין בתיק עפ 1487/05

1.         המשיב הורשע בבית המשפט השלום בנצרת (ת.פ. 3706/03), על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סכין. עוד הורשע המשיב בעבירות שצורפו לבקשתו, ואשר עניינן החזקת סם לצריכה עצמית, גניבה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והשגת גבול.

2.         בית המשפט קמא (כב' השופטת כ. רוטפלד - האפט) גזר על המשיב את העונשים הבאים:

            12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים ו/או כל עבירות רכוש, 12 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים.

3.         בערעור זה משיגה המדינה על קולת העונש. על פי טיעוני המערערת, גזר הדין מופלג לקולא ואינו משקף את מדיניות הענישה הראויה.

4.         דעתנו כדעת המערערת.

            המשיב נדון והורשע על פי הודאתו, במספר רב של עבירות בתחומים מגוונים, סמים, רכוש ואלימות. למשיב עבר פלילי נכבד בעבירות מסוגים אלה, גם אם העבירות האחרונות שביצע היו בשנת 2003.

            ביום 21.10.02 הטיל עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע עונש מקל במיוחד, לאחר שהורשע בשוד. בפני בית המשפט הונח בפניו תסקיר שרות המבחן, ממנו למד כי המשיב הצליח להגמל בכוחות עצמו מן הסם.  בית המשפט הורה, בין היתר, כי המשיב יהא נתון תחת פיקוח של קצין מבחן באיזור מגוריו למשך תקופה של 12 חודשים, החל מיום מתן גזר הדין.

בעת שביצע את העבירות בתיק העיקרי היה לפיכך המשיב נתון תחת פיקוח קצין המבחן.

חרף טענותיו כי נגמל מן השימוש בסמים, הודה כאמור, המשיב כי חודשים ספורים לאחר מכן, החזיק ב - 4.7222 גרם הרואין, וכן הודה במסגרת אחד התיקים שצורפו, בהחזקת סם לצריכה עצמית ביום 20.7.03.

5.         בפני בית משפט קמא הונחו מספרי תסקירי מבחן. על פי התסקיר המסכם, לא התמיד המשיב בקשר עם היחידה לנפגעי סמים והקשר עימו נותק מס' פעמים. מסיבה זו לא נתאפשר לבנות לו תוכנית טיפולית.

שרות המבחן העריך כי המשיב עבר משימוש בסמים לאלכוהול, וכי הוא מתכחש לקיומה של בעית התמכרות.

6.         שרות המבחן ערך לבקשתנו תסקיר משלים ומעודכן. המשיב שב וטען בפני שרות המבחן כי איננו נזקק לטיפול, וכי הפסיק לשתות אלכוהול לאחר הדיון הקודם בערעור.

שרות המבחן התקשה לערוך בדיקה, כבקשתנו, לעניין השימוש בסמים ובאלכוהול מאחר והמשיב זומן ל - 3 פגישות בשרות המבחן, והגיע רק לאחת מהן בשעה היעודה.

7.         לאחר ששמענו טיעוני הצדדים, ובמכלול הנתונים, ריבוי העבירות, סוגן ומהותן, עברו של המשיב והעדר נכונות מצידו להכיר בבעית ההתמכרות ולטפל בה, אנו סבורים כי העונש שהוטל על המשיב מקל עמו במידה בלתי סבירה ומחייב התערבותנו.

אשר על כן ובדגש ומתוך כך שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, אנו מורים כי בנוסף על העונשים שנגזרו על המשיב בבית משפט קמא, ירצה המשיב עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.

מותר גזר הדין יעמוד על כנו.

ניתן היום י"ז בסיון, תשס"ו (13 ביוני 2006) במעמד ב"כ המערערת, ב"כ המשיב והמשיב בעצמו.