פסק-דין בתיק עפ 1467/05

1.         המשיב הורשע על פי הודאתו, בעבירה שיוחסה לו בת.פ. 3154/04 (שלום נצרת) - הסעת תושב זר, עבירה לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

2.         המשיב נתפס ביום 24.7.04 בסמוך לצומת נבות, שעה שהסיע ברכב טרנזיט 6 תושבים זרים, אשר נכנסו לישראל שלא כדין וללא אישורים.

            המשיב הודה כי ידע שהתושבים הם תושבי איו"ש, לא ביקש מהם להציג אישורי שהייה כדין, וכאשר סיפרו לו שאין בידם אישורי שהייה בארץ, החליט להמשיך בנסיעה, ואף העלה את תעריף הנסיעה שדרש מהם מ - 50 ש"ח ל - 150 ש"ח.

3.         בית המשפט קמא (כב' השופטת ג. בסול), גזר על המשיב עונשים כלהלן:

            א.         2 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור על העבירה בה הורשע.

ג.          קנס בסך 4,000 ש"ח.

ד.         התחייבות בסך 10,000 ש"ח להמנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים.

4.         ערעור זה מופנה כנגד קולת העונש, ובפרט כנגד העובדה שבית המשפט קמא נמנע מהטלת מאסר בפועל, שירוצה מאחורי סורג ובריח, וזאת בהתחשב בסיכון הפוטנציאלי לבטחון הציבור הטמון בהתנהגות המשיב.

5.         בהודעת הערעור הפנתה המערערת למדיניות הענישה שנקבעה ברע"פ 5198/01 - טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1), 769 (להלן:"הלכת ח'טיב") אשר חייבה ככלל, ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח, למעט יוצאים מן הכלל, שעניינו של המשיב אינו נכנס לגדרם.

            המערערת הדגישה במיוחד את העובדה שמדובר בהסעה של 6 שוהים בלתי חוקיים ומידת הסיכון הנגזרת מכך.

6.         ב"כ המשיב טוען טענה מקדמית כי אין בפנינו כלל ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, שכן בהודעת הערעור המקורית, נרשם כי הערעור הוא על גזר דינו של בית המשפט בת.פ. 4364/04, ואילו הודעת הערעור המתוקנת הוגשה לאחר שחלף המועד להגשת הערעור.

            עוד טוען ב"כ המשיב כי גזר הדין ניתן ביום 28.7.04, גם אם ביצועו בדרך עבודות שירות נקבע ביום 31.10.05.

7.         לא ראינו לקבל טענות אלה.

            בהודעת הערעור המקורית נרשם בטעות מספרו של תיק בית המשפט קמא. הערעור גופו על צירופיו, עוסק בת.פ. 3154/04.

            מדובר בטעות קולמוס, שאיננה מהותית ובעקבות הערות בית המשפט בישיבה קודמת הוגשה הודעת ערעור מתוקנת בהתאם.

            גזר הדין הסופי, לאחר קבלת חוות דעתו של הממונה ניתן רק ביום 31.10.05 וממועד זה נמנית תקופת הערעור.

8.         לגופו של ענין, מבקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור, על חומרת העונש.

לטענתו, גזר הדין משקף את הנסיבות המקלות שנטענו בפני בית המשפט קמא ונתקבלו על ידו ואת מדיניות הענישה הראויה, כפי שבאה לידי ביטוי בהנחית פרקליטות המדינה, ולאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 3674/04 ואח' מוחמד אבו סאלם ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.2.06).