פסק-דין בתיק עפ 1440/05

המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נסיון לקבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף והדחה בחקירה.

מדובר במעשים חמורים, זיוף יפוי כח בדבר מכירת רכב, זיוף חתימה וקבלת דבר במרמה בעקבות מעשה הזיוף ולכך נוספה עבירה של הדחה בחקירה.

כעולה מפרוטוקול בית משפט קמא, בוצע תיקון בעובדות כתב האישום, המערער הורשע על פי הודאתו (הכרעת דין מיום 5/10/04) כאשר בקשת הסניגור באותו מעמד לקבלת תסקיר נדחתה והתיק נקבע לטיעונים לעונש ליום 29/6/05.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ציין קיום "הסדר טיעון" עם ב"כ המערער לפיו יומצא תסקיר ואם התסקיר יהיה חיובי התביעה תעתור ל - 4 חודשי מאסר בעבודות שרות וב"כ הנאשם יעתור למאסר מותנה.

(אנו רואים לציין כי לא מצאנו בפרוטוקול הדיון את הסדר הטיעון הנטען והוא נלמד מטיעוני הצדדים לרבות טיעוני ב"כ המאשימה ויכול וגם מכך קביעת בימ"ש קמא ודחית הבקשה לתסקיר).

כך גם כך הוסכם קנס בגובה 10,000 ש"ח והתחייבות.

אין זה נכון כטיעון ב"כ המערער כי הסדר הטיעון נדחה, אמת נכון הדבר כי הבקשה לקבלת תסקיר שהייתה חלק מהסדר הטיעון נדחתה על ידי בית משפט קמא.

מעבר לכך, נתקבל הסדר הטיעון כאשר רף הענישה שנקבע, נקבע כאילו התסקיר חיובי וכפי הסכמת הצדדים ולא אחרת.

ב"כ התובע ציין את הרשעותיו הקודמות של המערער, ציין כי הנו מסכים כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שרות וביקש, כפוף לחוות דעת חיובית של הממונה שהעונש יהיה 6 חודשים.

כך גם כך, ביקש קנס גבוה שלא יפחת מ - 20,000 ש"ח, מאסר על תנאי מרתיע והתחייבות.

ב"כ המערער בטיעוניו לעונש בבית משפט קמא עתר להסדר הטיעון, ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שרות לאחר תסקיר שרות מבחן ואכן ציין כי בית המשפט דחה את המבוקש לענין תסקיר שרות המבחן.

בהעדר תסקיר, פירט ב"כ הנאשם פירוט רב ומקיף את נסיבותיו של המערער ובסופו של יום, בית משפט קמא לאחר ששקל את טיעוני הצדדים, עמד על הסדר הטיעון, קבע כי ההסדר לא יצא לפועל שעה שהנאשם לא הופנה לשרות המבחן, עמד על הנסיבות האישיות וסופו של יום, גזר על המערער 9 חודשי מאסר מתוכם 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל אשר ירוצו בעבודות שרות, היתרה, על תנאי וכן קנס כדי סך 12,000 ש"ח.

לא ראינו בפנינו נימוק מדוע לא נשלח המערער לקבלת תסקיר שרות מבחן, מוטב היה שיעשה כך משהגיעו הצדדים להסכמה לענין זה כהסדר טיעון אך אין באמור כדי להושיע את המערער שכן, בסופו של יום, העונש שגזר בית משפט קמא אינו כפי טיעוני ב"כ המאשימה בפני בית משפט קמא אלא הנו במסגרת ההסדר ולא חרג הימנו.

ב"כ המאשימה בבית משפט קמא עתר כמבואר למאסר של 6 חודשים, לקנס גבוה וכמפורט לעיל.

הסדר הטיעון היה כמבואר, שאם התסקיר יהיה חיובי התביעה תעתור ל - 4 חודשי מאסר בעבודות שרות וקנס בסך 10,000 ש"ח והתחייבות.

בית משפט קמא למרות שלא נעתר לבקשה לקבלת תסקיר שרות מבחן, הרי בעונש שגזר, ההנחה הייתה כי התסקיר חיובי שכן, גזר על פי הסדר הטיעון 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שרות ושלא כמבוקש על ידי המאשימה.

כפי ציוננו לעיל, מוטב היה שהסדר הטיעון יכובד לכל פרטיו אך משזו התוצאה, כאילו נשלח המערער לשרות המבחן והתסקיר היה חיובי לעילא (זאת מעבר לטיעונו המפורט של ב"כ המערער בבית משפט קמא), הרי ניטל העוקץ מאי קבלת תסקיר שרות המבחן לבד מאשר לענין הקנס.

לאור האמור, ולמרות שבית משפט קמא לא ראה לגזור גם התחייבות כעולה מההסדר, מתקבל הערעור במובן זה בלבד שהקנס יהיה על פי ההסדר - 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתם, ושלא כפי קביעת בימ"ש קמא.

עוד נעיר, העונש שגזר בימ"ש קמא ראוי ומאוזן ואף מפליג לקולא בנסיבות חומרת העבירות וגם מכך דעתנו הינה כי דין הערעור לדחיה.