פסק-דין בתיק עפ 1430/05

המערער הורשע בבית משפט קמא על פי הודאתו בביצוע עבירה של גידול סמים מסוכנים בניגוד לס' 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) ה'תשל"ג - 1973.

בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש וראה לעיין בקביעות שרות המבחן, גזר על המערער מאסר לתקופה של 18 חודשים מתוכם, 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי לתקופה של 3 שנים על כל עבירה על פקודת הסמים ו/או של נהיגה בזמן פסילה.

כך גם כך, פסל את המערער מלנהוג ומלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים מיום שחרורו זאת, מיום 18/9/05.

ב"כ המערער הן בבית משפט קמא והן בטיעון היום בפנינו טען כי מדובר במערער אשר מכור לסם, הגידול היה לשימוש עצמי, יש להעדיף את הפן השיקומי, מדובר בעונש חמור, המערער לא הבין את הצעת שרות המבחן, מבקש לשלבו בגמילה ושיקום ולהעדיף את הפן השיקומי.

ב"כ המשיבה הציגה את גליון הרשעותיו הקודמות של המערער והעובדה שמאז הורשע, הורשע פעם נוספת ודינו נגזר ל - 6 חודשי מאסר במצטבר לעונש אותו הוא מרצה נשוא הערעור, מפנה לתסקיר ומבקשת לדחות את הערעור.

שעה שהמערער עמד לדין בבית משפט קמא,עמדו לחובתו שתי הרשעות קודמות, החזקת סם לשימוש עצמי וכן החזקת נכס החשוד כגנוב נשוא גזר דין מיום 2/2/97 ועבירת איומים, גזר דין  מיום 2/10/02.

בין לבין, ביום 14/12/05, כ - 3 חודשים לאחר גזר הדין נשוא הערעור כאן, הורשע המערער ביצוא, יבוא, סחר והספקה של סמים בשני מקרים , עבירה על ס' 13 לפקודת הסמים המסוכנים ודינו נגזר ל - 6 חודשי מאסר בפועל ו - 12 חודשי מאסר על תנאי.

מדובר בעבירות שנעברו ב - 14/2/05 וב - 9/2/05 משמע, בטרם גזר הדין נשוא הערעור כאן.

כנטען בפני בית משפט קמא, מדובר ב - 5 שתילים במשקל ברוטו, המערער שירת בצה"ל (שנה), שירת במילואים, ממשיך להתנדב, מדובר בהתדרדרות, המערער פנה לקבלת טיפול, הביע חרטה.

בית משפט קמא ראה את החומרה הנובעת מעבירות הסמים, בחן כמבואר את תסקיר שרות המבחן וגזר את דינו של המערער כמבואר לעיל.

אכן התסקיר כפי שהונח בפני בית משפט קמא הנו תסקיר שלילי  בו לא לקח המערער אחריות תסקיר המלמד על שימוש בסוגי סמים מגוונים, מערער שאינו מודע למצבו, אינו מתאים להליך גמילה, בית משפט קמא לא התעלם מהליך גמילה פרטי, אך ראה בכך התנהגות מניפולטיבית כפי ציון השרות, ללא רצון להתמודד עם בעית הסמים.

לא למותר לציין כי התסקיר מלמד גם על שימוש בהרואין.

המערער סירב למעשה לטיפול והיום נטען, כי לא "הבין" את הצעת שרות המבחן.

(ראה קביעת השרות כי מדובר במערער מניפולטיבי).

יצוין כי הודעת המערער מיום 9/5/04 (ת/1 בבית משפט קמא), תגובתו של המערער הייתה כי הנו טיפש, מדובר במריחואנה שגידל בבית, שתל אותה לפני כ - 4 חודשים והשוטרים באו ותפסו אותו.

המשיך וטען בפני השוטרים כי גידל את הסם לשימוש עצמי, עשה הפסקה אך חזר לעשן, מגדל כי לא רוצה להסתבך עם קניה כי קניה הנה יקרה אך אינו מוכר את הסמים שגידל.

ב"כ הצדדים הפנו אותנו לפסיקה מחד מקלה ומאידך, מחמירה.

בית משפט קמא עמד על הצריך והנדרש עובר לגזר הדין ושקל את כל הצריך לרבות נסיבותיו האישיות של המערער, והעובדה כי מדובר בסמים לצריכה עצמית.

בפנינו, בסופו של יום, התפתחות בעניינו של המערער המלמדת כי לאחר גזר הדין בבית משפט קמא הורשע המערער בעבירות חמורות, שני מקרים של יצוא, יבוא וסחר בסמים, בניגוד לס' 13 לפקודה, ומכאן ומהמכלול, לא ראינו מקום להתערב בגזר הדין.