פסק-דין בתיק עפ 1383/05

כב' השופט יצחק כהן - אב"ד:

1.         א.         ערעור על גזר דינו של  בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת כרמלה רוטפלד

האפט) מיום 15/9/05.

המערער הורשע לפי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין בניגוד לסעיף 12 א (ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון  על פיו הודה המערער במיוחס לו בכתב האישום ובטרם נגזר דינו התבקש תסקיר שירות מבחן וזאת מבלי שהאמור בתסקיר יחייב המאשימה.

ב.         תסקיר שירות המבחן העלה כי המערער, רווק בן 29 מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.

לחובת המערער שתי הרשעות קודמות שעניינן חבלה ברכב ותגרה.

באשר למקרה דנן, טוען המערער כי נענה באורח אקראי לבקשת הנוסע להסיעו כאשר לטענתו פעל בתום לב כשטעה לחשוב כי הנו מכיר את האיש מהכפר.

שירות המבחן התרשם כי המערער הבין הבעייתיות שבהתנהגותו אולם מתקשה להשלים עם החובה להענישו.

בהעדר נזקקות טיפולית ולאור תפקודו החיובי נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. 

שירות המבחן התרשם כי  הטלת עונש מאסר קצר אשר ירוצה בעבודות שירות יתן כאן מענה עונשי הולם.

ג.          בית משפט קמא לאחר קבלת התסקיר גזר על המערער חודשיים מאסר לריצוי בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על אותה עבירה  וקנס כדי סך  5,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

2.         א.         כתב האישום מלמד כי מדובר בהסעתו של תושב זר ששהה בארץ ללא היתר

כדין.

על פי עובדות כתב האישום הרי ביום 18.5.05 סמוך לשעה 16:40 בצומת הבריאות בנצרת לכיון יפיע נמצא המערער כשהוא מסיע תושב זר השוהה בארץ שלא כדין.

ב.         ב"כ המערער מלין על חומרת העונש ועל רכיב המאסר בפועל בפרט, מפנה לנסיבותיו האישיות של המערער, עובדת היותו בחור צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, מתנדב במשמר האזרחי המטפל באימו החולה.

כמו כן, ביקש ב"כ המערער להיבנות מהמלצות התסקיר לפיהן הומלץ להטיל עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

עוד לסברתו יש להתחשב בעובדה לפיה המערער הסיע השב"ח בתוך תחומי ישראל ולא מהרשות לתוך ישראל.

הוסיף וטען ב"כ המערער כי בגזר הדין לא נלקחה בחשבון הודאתו, בהזדמנות הראשונה.