ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1379-06
06/02/2007
|
בפני השופט:
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. גבריאלה (דה-ליאו) לוי
3. שאהר אטרש
|
| - נגד - |
התובע:
יהונתן גרשון
עו"ד מחמוד שחברי בהעברה מעו"ד יורם חכם
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד עדי אינשטיין
|
| פסק-דין |
א. בפנינו ערעור על חומרת גזר דינו של בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט סבאג חנא), לפיו נגזר דינו של המערער, כמפורט:
1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות.
2. 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או גרם מוות ברשלנות.
3. 20 שנות פסילת רישיון נהיגה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, זאת בניכוי 90 ימי פסילה מנהלית.
4. 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה על-תנאי, למשך שנתיים.
5. קנס בסך 300 ש"ח, או 3 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים.
הערעור מופנה כנגד רכיב פסילת רישיון הנהיגה בפועל בלבד.
המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון ולאחר שחזר בו מכפירתו, בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה של גרם נזק לאדם ולרכוש וכן עבירה של אי-ציות לאות שברמזור.
על-פי המיוחס למערער בכתב האישום המתוקן, בו הורשע לפי הודאתו כאמור, הרי שביום 20.3.04, סמוך לשעה 08:00, נהג המערער רכב פרטי מסוג פולקסווגן (להלן: "הפולקסווגן") בכביש מס' 77 (להלן: "הכביש") מכיוון צומת פוריה לכיוון צומת גולני (להלן: "הצומת").
כאשר הגיע המערער, תוך נהיגת הפולקסווגן, לצומת הוא פנה שמאלה והחל לחצותו תוך פנייה שמאלה לכיוון כביש מספר 65, כך עשה למרות שהרמזור בכיוון נסיעתו דלק באור אדום.
במצב זה התנגש הפולקסווגן ברכב הונדה שהגיע מכיוון כפר תבור לכיוון הצומת ואשר החל לחצות את הצומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו הורה על אור ירוק (להלן: "התאונה").
כתוצאה מהתאונה, נהרג אדם ושלושה נוסעים נוספים שהיו ברכב ההונדה נפגעו קשה ונזקקו לאשפוז ולטיפול רפואי. המערער נפגע קל ונזקק לטיפול רפואי.
ב. ב"כ המערער מפנה עיקר טענותיו, כאמור, נגד משך תקופת פסילת רישיון הנהיגה בפועל שנגזרה על המערער. נטען, כי העונש שנגזר אינו תואם את רף הענישה במקרים דומים, זאת בייחוד לאור נסיבותיו האישיות של המערער ונסיבות קרות התאונה העולות כדי טעות ולא כדי פזיזות וקלות-דעת.
ב"כ המערער מבקש להדגיש את עובדת העדר עבר פלילי בכלל ועבר תעבורתי בפרט בחיי מרשו, כל חייו התנהלו במישור הנורמטיבי, כך אובחן אף על-ידי שרות המבחן.
עוד מפנה ב"כ המערער לחוות-הדעת שנתקבלה ממפקדו של מרשו בצבא, לפיה מדובר בלוחם מצטיין בצוות המובחר בפלוגתו.
ב"כ המערער מוסיף וטוען, כי לאחר קרות התאונה ומתן גזר-הדין על-ידי בימ"ש קמא, סיכן המערער את חייו במסגרת מלחמת לבנון השנייה, כאשר שב לטנק בוער לאחר שחולץ ממנו וזאת על-מנת להציל את מפקד הטנק אשר היה פצוע קשה ולהעבירו למקום מבטחים.
נטען, כי נסיבה זו לא עמדה בפני בימ"ש קמא בעת גזירת דינו של המערער וכי יש להתחשב בנסיבה חדשה זו.
עוד נטען, כי לאחר אירועי הקרבות הקשים שחווה, חזר המערער לשרת ביחידתו, על-אף שהוצע לו לסיים את שירותו הצבאי בתפקיד שאינו קרבי.
ב"כ המערער מבקש להדגיש את חרטתו הכנה והאמיתית של מרשו, אשר נטל אחריות מלאה על קרות המקרה.