פסק-דין בתיק עפ 1370/06

המערער הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בנצרת (פ' 2373/05) בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם והתרת נישואין על כורחה של אשה.

המערער הועמד לדין בבית משפט קמא, יחד עם אביו, לאחר שביום 17/08/04 תקף המערער את אשתו, זרק לעברה מכשיר פלאפון ופגע בפניה וכן תקף את אחותה, היכה אותה ומשך בשערותיה, כל זאת על רקע של סכסוך בין המערער ובין רעיתו, שבעקבותיו גם גירש אותה בעל כורחה וגידף אותה.

שבועיים עובר לאירוע זה, זרק המערער לעבר אשתו שקית עם פירות ופגע בה וסילק אותה מביתם, על רקע טענתו כי לא הכינה עבורו אוכל.

בנוסף על אירועים אלו שתוארו באופן ספציפי בכתב האישום, הודה המערער כי נהג במהלך תקופת נישואיו למתלוננת, (כשנה וחודשיים) לתקוף אותה שלא כדין ולהכותה, לרבות באמצעות חפצים שונים, ולאיים עליה.

בהזדמנות נוספת היכה המערער, יחד עם אביו, את חמותו, באמצעות מקל, ואת אחותה של חמותו היכו בראשה.

בית משפט השלום (כב' הנשיא ת. כתילי) גזר על המערער עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, ו - 12 חודשי מאסר על תנאי.

המערער צמצם ערעורו בפנינו לחומרת גזר הדין, וחזר בו מבקשתו לחזור בו מן ההודאה.

לאור טיעוני ב"כ המערער בפנינו, באשר לשיקום המערכת הזוגית, ומבלי להביע עמדה באשר לפסק הדין שינתן בערעור, ראינו לנכון לקבל תסקיר מעודכן ומשלים מטעם שרות המבחן, אשר במסגרתו, תבחן מערכת היחסים בין בני הזוג, לאחר ששרות המבחן יקיים עימם שיחות פרטניות.

שרות המבחן חזר על עמדתו בפני בית המשפט קמא, לפיה, אין המערער בשל לקחת חלק בתהליך טיפולי קבוצתי, עיקר דאגתו הינה להיבט התעסוקתי שלו, והוא עדיין מחזיק בתפיסות שמרניות ונוקשות ביחס לנשים ומעמדן. למרות האמור, הוסיף שרות המבחן כי אם בית המשפט ימצא לנכון להעניק למערער הזדמנות ליזום פניה ללשכת הרווחה לאבחון מידת התאמתו לטיפול, מוכן שרות המבחן ללוותו בהליך זה.

כדי לאפשר למערער למצות את ההליך הטיפולי נדחה הדיון בעניינו שוב, וכעת בפנינו תסקיר מעודכן ומשלים ממנו ניתן ללמוד כי המערער היה בקשר עם לשכת הרווחה, שיתף עמם פעולה, ומהמפגשים עם בני הזוג התרשמה העובדת הסוציאלית כי בני הזוג עברו תהליך מהותי בעקבות אירועי האלימות.

חרף האמור, נותר שרות המבחן בעמדתו כי לא חל שינוי בתפיסת עולמו של המערער כלפי נשים ומעמדן, ושיקום התא המשפחתי, עליו הוא מצהיר, הינו תוצאה של חששו מפני ההליך השיפוטי ותוצאותיו, ולא שינוי אמיתי.

שרות המבחן לא בא לפיכך בהמלצה טיפולית, אך הוסיף כי אם בית המשפט ימצא לנכון ליתן למערער הזדמנות להמשיך בקשר הטיפולי עם גורמי הרווחה, אזי תהא קצינת המבחן נכונה ללוותו בתהליך זה, תוך העמדתו במבחן לתקופה של 18 חודשים.

לאחר ששקלנו טיעוני הצדדים, החלטנו כי אין מקום לקבלת הערעור, ולהקלה נוספת בעונשו של המערער.

המערער הודה בדפוס התנהגות אלים שבו נקט כלפי רעיתו הצעירה, ילידת 1984,  מאז ראשית נישואיהם, ובמשך תקופה זו, ואלימותו הופנתה בהמשך גם כלפי בני משפחתה.

המערער לא עבר תהליך טיפולי משמעותי שיש בו כדי להפחית את מידת הסכנה הצפויה ממנו לבני משפחתו, לא גילה שינוי בעמדותיו כלפי נשים, שהובילו אותו לביצוע אותן עבירות, ואיננו מגלה פתיחות הנדרשת כדי לערוך שינוי כזה באורחותיו, שיהיה בו להפחית את הסיכוי להשנות העבירות, וזאת למרות שניתנה לו הזדמנות נוספת בערכאת הערעור כדי להביע נזקקות טיפולית בפני שרות המבחן.

גזר דינו של בית המשפט קמא מאזן כראוי בין חומרת העבירות, הישנותן ונסיבותיו האישיות של המערער, לרבות עברו הנקי.

בית המשפט קמא נמנע מלהורות על מאסרו של המערער מאחורי סורג ובריח וקבע כי את עונשו ירצה המערער בדרך של עבודות שירות, בכך נתן משקל לנימוקים שעמדו לזכותו. אמנם עונש מסוג זה כרוך במעמסה כלכלית, אך הוא מתחייב בנסיבות הענין מחומרת העבירות והסיכוי להשנותן.

מכל האמור, אנו סבורים כי דין הערעור להדחות.

נדחה לשם קבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות ליום 01/05/07 שעה 09:30.

המזכירות תמציא העתק לממונה על עבודות שירות