חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עפ 1311/06

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1311-06
21.11.2006
בפני :
1. זיאד הווארי - אב"ד
2. גבריאלה (דה-ליאו) לוי
3. הלמן אסתר


- נגד -
:
אבו נימר ראיף
:
ועדה מקומית לתכנון ובניה הגליל המזרחי
פסק-דין

            המערער הורשע בבית משפט קמא על פי הודאתו בעבירה של אי קיום צו בית משפט (סעיפים 205 ו- 210) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

            על פי כתב האישום בו הודה המערער, נצטווה המערער בהחלטת בית משפט קמא מיום 23/03/03 בתיק פלילי 2586/00, להרוס עד ליום 26/09/04 בית מגורים בשטח של כ- 300 מטר אשר בנה המערער ללא היתר בניה בקרקע חקלאית, ועד ליום 10/10/04 לא הרס המערער את המבנה ולא קיבל היתר בניה.

            בית משפט קמא, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, הטיל על המערער עונש של מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור במשך שלוש שנים מתארייך 07/09/06 עבירות על סעיפים בהם הורשע באותו תיק. כמו כן, הורה בית משפט קמא על הפעלת ההתחייבות שנחתמה על ידי המערער בתיק פלילי 2586/00 על סך - 20,000 ש"ח, והורה כי הסכום ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, וכן הורה לו לחתום על התחייבות כספים על סך - 40,000 ש"ח. נוכח הסכמת הצדדים, הורה בית משפט קמא על המערער לאטום את הפתחים למבנה נשוא האישום תוך 60 יום מיום מתן גזר הדין, ואף האריך את המועד לצו הריסה שניתן בתיק פלילי 2586/00 למשך 18 חודש מיום גזר הדין.

            המערער מלין בעיקר על גזר דינו של בית משפט קמא המורה לו לאטום את הבית. הוא טען, כי הסכים לאטימה בשל העובדה כי אחיו יאפשר לו ולאשתו ולשלושת ילדיו לשהות עימו בבית של אחיו, אולם לאחר מתן גזר הדין, אחיו סירב לאפשר לו להתגורר אצלו, ואף הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות, אשר אינן מאפשרות לו לרכוש קרקע אחרת או להתגורר בשכירות במקום אחר, וזאת בשל משכורתו המועטה אשר בקושי מספיקה, לטענתו, למחייתו יחד עם בני משפחתו.

            מעבר לאמור, הפנה המערער לחיובו לשלם כפל האגרה. כבר עתה אנו דוחים טענה זו, מאחר וחיובו של המערער בכפל אגרה לא היה אחד ממרכיבי גזר הדין נשוא הערעור.

            ב"כ המשיבה, ביקשה לדחות על הסף את ערעורו של המערער, הפנתה להיסטוריה אשר הובילה לכתב האישום נשוא הערעור, והדגישה את התנהגותו המניפולטיבית של המערער, אשר הורשע תחילה בתיק פלילי 2586/00 בגין בניה ללא היתר, הוטל עליו, בין היתר, צו להריסת המבנה, צו להפסקת עבודות הבניה ואיסור שימוש במבנה.

המערער לא הסתפק בכך, והגיש ערעור לבית משפט זה, וערעורו נידון במסגרת ע"פ 1205/03, שם חזר בו המערער מהודעת הערעור בכפוף לפריסת הקנס ולהפחתה בסכום כפל האגרה, וכן לביטול קנס פיגורים. חרף הסכמה זו, השלים המערער את המבנה, התאים אותו למגורים ואכלס אותו, כל זאת בניגוד לצווים שניתנו כאמור, כך שבעת שהוגש כתב האישום נשוא הערעור שבפנינו, הצווים של הפסקת עבודות, איסור שימוש והריסת המבנה, היו עדיין בתוקף.

            יתירה מזו, בדיון בבית משפט קמא, הסכימה ב"כ המשיבה לתת למערער אורכה נוספת לביצוע צו הריסת המבנה, בכפוף לכך, כי המערער יסכים לאטום אותו ולהפסיק את השימוש, כך שאם גם יבוטל צו האטימה, יישאר צו איסור השימוש בתוקף. זאת ועוד, המערער מסר מספר גרסאות, כך שבעמ' 3 לפרוט' הדיון בבית משפט קמא בתיק פלילי 2586/00 טען: "אני מתגורר בקומה שניה של הבית", ואילו בעמ' 4 לטיעונים לעונש טוען: "אני עדיין גר אצל ההורים וטרם השלמתי את הבית, ומקווה לעבור לגור בבית בעוד שנה", ואילו בתיק נשוא הערעור בישיבה מיום 15/12/05 טען ב"כ המערער, כי המערער לא השלים את הבניה ולא גר בבית, ובישיבה מיום 07/09/06 הצהיר המערער כי הוא מוכן לאטום את הבית, ואילו בהודעת הערעור שלפנינו, טוען המערער כי המבנה מאוכלס.

            מעבר לאמור, מטיעוני הצדדים ומהחומר שהונח בפנינו עולה, כי המתחם התכנוני בו מצוי המבנה נשוא הערעור הינו בייעוד משולב, אין חלוקה למגרשים ואין מערכת כבישים פנימית, כך שעלולים לצוץ בעיות תכנון רציניות, דבר שיקשה על המערער להשיג היתר בניה.

            לסיכום, לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, ועיינו בכל החומר שהונח לפתחו של בית המשפט, אנו סבורים כי גזר הדין מאוזן, ראוי ומידתי, אשר שיקלל את כל נסיבות העניין, לרבות נסיבותיו האישיות של המערער, ואיננו רואים כל מקום להתערב, חרף זאת, ובשל נסיבותיו האישיות הקשות כפי שפורטו בהודעת הערעור, ונוכח עמדתה של ב"כ המשיבה, נראה לנו כי לעניין פריסת סכום ההתחייבות ניתן להתערב ולפרוס את סכום ההתחייבות על סך - 20,000 ש"ח שהופעלה על ידי בית משפט קמא, ל- 40 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, אשר יחל תשלומם ב- 05 לכל חודש החל מתאריך 05/12/06 ואילך, אם לא ישולם תשלום אחד במועדו, יעמוד מלוא סכום ההתחייבות לתשלום מיידי.

            בכפוף לפריסת סכום ההתחייבות, כאמור לעיל, אנו דוחים את הערעור. 

ניתן היום ל' בחשון, תשס"ז (21 בנובמבר 2006) בהעדר ב"כ המשיבה ששוחררה ובמעמד המערער.

____________________        ________________________      _________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד      גבריאלה (דה-ליאו) לוי - שופטת        הלמן אסתר - שופטת

001311/06עפ 054 ערין בראנסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>