פסק-דין בתיק עפ 1310/06

המערער הורשע, על פי הודאתו, בבית משפט השלום בנצרת (ת.פ. 3499/5) בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ונשיאת סכין למטרה לא כשרה.

בנוסף, הורשע המערער, על פי הודאתו, באישום שצורף לבקשתו, ואשר יחס לו עבירה של הדחה בחקירה, במסגרתה ניסה להדיח את המתלונן באישום הקודם, לבטל את תלונתו, וכן להניעו לבטל תלונה שהוגשה ע"י אביו של המתלונן כנגד אחיו של המערער.

הודאת המערער באה במסגרת הסדר טיעון, לפיו הוסכם כי טרם יגזר עונשו של המערער, הוא ישלח לשרות המבחן ולאחר קבלת תסקיר המבחן, אם ימצא התסקיר חיובי, לא תבקש המשיבה להטיל עליו עונש מאסר העולה על 6 חודשים, ותסכים כי המאסר שיוטל עליו ירוצה בעבודות שרות.

לאחר שנתקבל תסקיר מיום 29/05/06, ממנו עלה כי המערער מתקשה לראות את אחריותו למעשים, לא נטל אחריות להם, ולא הביע נזקקות טיפולית, הוסכם בין הצדדים כי תנתן למערער הזדמנות נוספת לבוא בפני שרות המבחן, בנימוק שהמערער לא הבין משמעות התסקיר, ולמרות האמור בו, הוא מוכן ומעוניין בטיפול.

חרף התנגדות שרות המבחן ועל אף שבית המשפט קמא נטה להסכים עם קצין המבחן כי אין מקום ל"מקצה שיפורים", נוכח הסכמת הצדדים, נעתר בית המשפט קמא (כב' השופטת ל. יונג - גפר) ואפשר למערער להפגש שוב עם קצין המבחן.

לאחר שהונח בפני בית המשפט קמא תסקיר משלים, מיום 27/8/06, קיבל בית המשפט דלמטה את טיעוני המשיבה, כי לא מדובר בתסקירים חיוביים, ומכאן כי אין הסדר הטיעון מחייב את המשיבה לטעון לענישה המוסכמת על פיו, וגזר על המערער את העונשים הבאים:

א.         8 חודשי מאסר בפועל.

ב.         מאסר על תנאי של 12 חודשים, למשך 3 שנים בגין כל עבירה של אלימות מסוג פשע.

ג.          מאסר על תנאי של 6 חודשים, למשך 3 שנים, בגין עבירה מאלו שבהן הורשע  בתיק זה או כל עבירת אלימות מסוג עוון.            

ד.         התחייבות בסך של 2,500 ש"ח להמנע מביצוע העבירה.

ה.         פיצוי למתלונן בסך של 5,000 ש"ח.

על עונש זה משיג בפנינו המערער, ומבקש להקל עמו.

בישיבה שנערכה ביום 05/12/06, הצהירו הצדדים בפנינו על הסדר דיוני, לפיו לאור נסיבותיו האישיות של המערער וההסדר שהושג בבית המשפט קמא, ישלח המערער שוב לשרות המבחן, המערער יפקיד את סכום הפיצוי למתלונן, ואם התסקיר יהא חיובי, במובן זה שהמערער ישתף פעולה עם שרות המבחן באופן מלא, לרבות השתתפות בהליך טיפולי במידה ויוצע לו, הצדדים יעתרו להטלת עונש שירוצה בעבודות שרות, בהתאם להסדר שהושג בבית משפט קמא.

בנוסף סוכם, כי אם התסקיר יהא שלילי, ידחה הערעור בהסכמה.

בעקבות הסכמה זו, נפגש המערער עם קצינת המבחן, והצדדים חלוקים שוב בשאלה האם יש לראות בתסקיר שהוגש בפנינו (מיום 04/01/07) תסקיר שלילי או חיובי.

תמימי דעים אנו עם המשיבה כי לא ניתן לראות בתסקיר המעודכן, כמו בקודמיו, תסקיר חיובי וכי דין הערעור היה להדחות על פי ההסכמה שהושגה בין הצדדים.

אין דופי בכך שהמערער שטח בפני קצינת המבחן את מצוקותיו האישיות, ולא בכך יש למצוא את הפן השלילי בתסקיר.

קצינת המבחן מציינת עם זאת, כי המערער אינו חש בצורך בעזרה מקצועית. לדבריו הפיק את  הלקחים החיוניים ועיקר דאגתו מופנה לצורך לפרנס את משפחתו.

המערער הביע חרטה על מעשיו, אך שרות המבחן התרשם כי איננה חרטה כנה, אלא נובעת מאימת הדין.