פסק-דין בתיק עפ 1305/05

כב' השופטת אסתר הלמן:

1.         בפנינו שני ערעורים וערעור נגדי המכוונים כולם כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת בת.פ  1645/00.

המערערים בע"פ 1313/05 ו - 1305/05 אמין חלאק וחליל בולוס (להלן: " המערערים") הורשעו בבית משפט השלום בנצרת (בת.פ. 1645/00) בעבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977  (להלן:" חוק העונשין").

2.         המערער חליל בולוס (להלן: " המערער מס' 2") הודה ביום 22.11.01 במיוחס לו והורשע על סמך הודאתו.

3.         משפטו של אמין חלאק (להלן: " המערער מס' 1") התנהל במשך ישיבות רבות, עד שביום 12.7.05 הוכרע דינו, ובית המשפט הרשיעו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

4.         בעקבות הרשעתם, גזר בית המשפט קמא (כב' ס. הנשיא, השופט ג. אזולאי) על המערערים את העונשים הבאים:

            המערער מס' 1 נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל,  12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירה בה הורשע או כל עבירה שיש עימה גניבה, ולתשלום קנס בסך 40,000 ש"ח.

מערער מס' 2 נדון ל - 8 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, בגין העבירה בה הורשע או כל עבירה שיש עמה גניבה, ולתשלום קנס בסך 20,000 ש"ח.

5.         ערעורו של מערער מס' 1 נסוב על הכרעת הדין המרשיעה ועל חומרת גזר דינו.

            ערעורו של המערער מס' 2 מופנה כלפי חומרת גזר הדין בלבד.

6.         מנגד, הגישה המשיבה ערעור מטעמה על גזר דין, ועל קולת העונשים שנגזרו, לטעמה, על המערערים (המשיבים בע.פ. 1342/05).

7.         הרקע:

לפי כתב האישום שהוגש כנגד המערערים ביום 17.1.00 וכפי תיקונו ב - 29.10.00, גנבו המערערים, החל משנת 1992, דרך קבע ובתדירות יומיומית, כספים מקופת הצדקה שהוצבה בכנסיה האורתודוכסית בנצרת, המוכרת ככנסית הבשורה (להלן:"הכנסיה"). באותה תקופה עבדו המערערים במועצת העדה האורתודכסית כנאמני הכנסיה ומשכורתם החודשית עמדה על 3,000 ש"ח ברוטו לחודש.

מערער מס' 1 עבד כנאמן מאז 1.9.85 ואילו מערער מס' 2 שימש בתפקיד זה מאז 1.1.94, אף שעבד בכנסיה כ - 30 שנה.

במסגרת תפקידם היו אחראים המערערים על תחזוקת הכנסיה, על תכולתה ועל נקיונה, וכן על שירות הכמרים בין התפילות.

בנוסף, היו המערערים אחראים, מתוקף תפקידם על קבלת התרומות מקהל באי הכנסיה, ולשם כך נדרשו לעמוד מאחורי קופת הצדקה הראשית, אשר מוקמה בסמוך לדלת הראשית בכנסיה (להלן:" קופת הצדקה"), ולהשגיח על אופן מתן התרומות והכנסתן ע"י התורמים לקופת הצדקה.

לפי כתב האישום, בוצעה הגניבה במספר שיטות שפורטו בסעיף 4 לכתב האישום.

בקצרה יאמר, כי לפי שיטה אחת, הסתירו המערערים את החריץ בקופת הצדקה באופן שלא איפשר הכנסת הכספים פנימה, כך שהתורמים נאלצו למסור את הכסף לידיהם,  ולפי שיטה אחרת, עשו המערערים שימוש בחוט ברזל כדי לשלות כספים מתוך קופת הצדקה.

כך, לפי הנטען, נהגו המערערים במשך כ - 5 שנים, כמעט מדי יום ביומו, כאשר כל אחד מהם גנב סכום בלתי ידוע, של 100 ש"ח לפחות בכל יום, וסך כל כספי הגניבה הגיע למאות אלפי שקלים.