פסק-דין בתיק עפ 1289/05

המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בת.פ. 2250/04 (שלום נצרת), גניבה וזיוף.

מדובר בעבירות שבוצעו במהלך חודש יוני 2001, לאחר שלידי המערער הגיעו בדרך כלשהיא, שתי המחאות בנק, משוכות על חשבון הבנק של המתלונן, עזמי מחרום, שהינו קרוב משפחתו של המערער.

המערער נטל את ההמחאות, אף שידע כי הן שייכות למתלונן. בהמשך, זייף את ההמחאות, ללא ידיעת המתלונן, בכך שהוסיף ומילא בהן פרטים שלא כדין וללא סמכות, ובכלל זה מילא בהמחאה אחת סכום של 3,200 ש"ח ובשניה 3,500 ש"ח, וחתם עליהן חתימה הנחזית להיות חתימת המתלונן.

המערער שילם באמצעות ההמחאות הנ"ל, תשלום לחברת השכרת רכבים ותשלום תמורת החלפת צמיגי רכבו.

בעקבות הרשעתו, גזר עליו בית המשפט קמא (כב' ס. הנשיא, השופט ג. אזולאי) 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על העבירות בהן הורשע, או כל עבירה שיש בה זיוף או מרמה, קנס בסך של 1,000 ש"ח והתחייבות להמנע מביצוע עבירה בסכום של 3,000 ש"ח.

ערעור זה מכוון כנגד חומרת העונש בלבד.

המערער טוען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל הולם לנסיבותיו המקלות של המערער, עברו הפלילי הנקי, מלבד עבירת מע"מ, שנעברה לפני שמונה שנים, והתנהגותו של המערער לאחר ביצוע העבירה, בכך שהשיב את סכומי השיקים לידי המתלונן.

המערער טען עוד כי בית המשפט קמא סירב לבקשתו לקבל תסקיר שרות המבחן בעניינו, וכי העונש שהוטל עליו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה, בפרט עת נגזר עליו עונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

חרף התנגדותה לקבלת הערעור, הסכימה המשיבה כי בטרם יוכרע יתקבל תסקיר שרות המבחן.

לאחר שנתקבל התסקיר, נותרה המשיבה בדעתה כי אין באמור בו כדי לשנות מן העונשים הראויים שהוטלו על המערער.

ראשית, יש לומר, כי העונשים שהוטלו על המערער אינם חמורים, ואף מקלים עמו.

לנגד עיניו של בית המשפט קמא עמדו כל הנסיבות המקלות, עליהן חזר בפנינו סניגורו.

הודאתו של המערער, חרטתו, פיצוי המתלונן ע"י השבת סכומי הכסף, עברו הלא מכביד והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועד למתן גזר הדין.

העונשים שהוטלו על המערער, משקפים כראוי את האיזון בין חומרת מעשיו של המערער ונסיבות אלו. ניכר כי בית המשפט קמא נתן דעתו לעובדה שהמתלונן פוצה ולמצבו האישי של המערער, עת דן אותו לקנס נמוך יחסית, ועת קבע את תקופת המאסר בפועל והעמידה על 3 חודשים בלבד.

תסקיר שרות המבחן שהוגש לנו, רק מחזק את המסקנה כי נדרש עונש מרתיע אשר יעמיד את המערער על חומרת מעשיו.

כאמור, בהסכמת הצדדים ביקשנו תסקיר שרות המבחן, על מנת לבחון טענות המערער באשר להקלת העונש ע"י ביטול המאסר בפועל שהוטל עליו.

התסקיר שבפנינו הינו שלילי. בפני שרות המבחן לקח המערער אחריות חלקית בלבד למעשיו, ולמעשה טען כי השיקים ניתנו לו ע"י המתלונן, בשל הגבלת פעילותו בבנק, והתלונה כנגדו הוגשה רק בשל כך שהתקשה להחזיר את הכספים.

המערער לא ביטא נזקקות טיפולית, אף ששרות המבחן התרשם כי מאפייני הסתבכותו בפלילים מעוררים חשש לאפשרות קיומה של התנהגות רשלנית ואדישה ומאפשרים קיומם של דפוסים זייפנים.

תסקיר זה אינו מלמדנו על נסיבות או עילות להקלה נוספת עם המערער.