פסק-דין בתיק עפ 1210/06

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום בטבריה (פ' 3314/05) בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסם מסוכן (בשתי הזדמנויות שונות) ובעבירה נוספת של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

2.         בשתי הזדמנויות, במהלך חודש פברואר 2005 מכר המערער לסוכן משטרתי סם מסוג הרואין, במשקל של 0.727 גרם נטו, ו - 0.8207 גרם נטו. ביום 25.9.05, במהלך חיפוש במקום עבודתו, נמצא כי המערער מחזיק על גופו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 11.38 גרם נטו.

3.         בית המשפט קמא (כב' השופט ד. פורת) דן את המערער ל - 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט החזקת סם לשימוש עצמי, או החזקת כלים לשימוש עצמי ולבל יעבור על עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

            כמו כן, הוטלו על המערער 4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש בסם, קנס בסך 30,000 ש"ח ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, אשר סויגה כך שיוכל לנהוג על מלגזה וטרקטור לצורך עבודתו.

4.         הערעור מכוון כנגד חומרת העונש בלבד.

5.         המערער יליד 1958, נשוי ואב לשני ילדים, הינו בעל עבר פלילי נכבד הכולל בעיקר עבירות רכוש על רקע שימוש בסמים מסוכנים.

            המערער מודע להתמכרותו, טוען כי הוא מבקש לשקם את חייו, וכבר עשה פעולות לשם גמילה משימוש מסם בכוחות עצמו.

6.         בפני בית המשפט קמא עמד תסקיר שרות מבחן, אשר התרשם כי המערער מתקשה לגייס כוחות לתהליך טיפולי ארוך וממוסד בקהילה סגורה. המערער לא הביע רצון להשתלב בטיפול כזה, וטען כי במהלך מעצרו נגמל משימוש בסמים בכוחות עצמו.

            למערער עבר של התמכרות לאלכוהול, נסיונות גמילה מן האלכוהול וניסונות לגמילה מסמים, שלא צלחו, ללא מסגרת טיפולית קשוחה.

            שרות המבחן לווה את המערער בעבר, ניסה להציע דרכים לטיפול בבעית ההתמכרות שלו לאלכוהול, אשר התרשם גם בעבר כי אין למערער מוטיבציה כנה, חרף התבטאויותיו המילוליות, לעשות שינוי ממשי בחייו.

7.         ניסיון העבר מלמד כי רצונו של המערער לשקם את עצמו בכוחותיו, מבלי שהוא נענה להמלצות גורמים מקצועיים להשתלב במסגרת מחייבת, לא הועילו, וגם כיום, אין המערער מפנים את העובדה כי פרט לגמילה פיזית מן הסם, הוא נזקק לתהליך גמילה מסודר, במיוחד נוכח נטייתו לדפוסי התנהגות הכרוכים בהתמכרות.

בית המשפט קמא, לא נתן לפיכך, בצדק, משקל מכריע לשיקולי השיקום, ובהעמידו מנגד את האינטרס הציבורי, המחייב הגנה על הציבור מפני מי שנותן ידו להפצת הסם, איזן כראוי בין השיקולים הנוגדים עת שדן את המערער לתקופת מאסר ממושכת, במסגרתה יוכל להתמיד בשינוי באורחות חייו, ולפתוח, יש לקוות, דף חדש עם צאתו מן הכלא.

8.         העונש שנגזר על המערער אינו חמור במידה המצדיקה התערבותנו לאור נסיבות ביצוע העבירות, ועברו של המערער. כך גם באשר לקנס, אף אם איננו קל, הוא עומד ביחס ישיר לנסיונו של המערער לעשות רווח קל מתוך עסקי הסם.

סיכומו של דבר, דין הערעור להדחות.

ניתן היום י"ב באלול, תשס"ו (5 בספטמבר 2006) במעמד ב"כ המשיבה, המערער ובא כוחו.