פסק-דין בתיק עפ 1149/06

כב' השופט האשם ח'טיב:

רקע

1.         כנגד המערער ואחר (מרדכי בן דוד אוחיון) הוגש לבית משפט השלום כתב אישום (ת.פ. 3818/05) המורכב מארבעה אישומים. ע"פ כ"א מהאישומים, הראשון והשני, יוחסו למערער עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסם מסוכן, בנוסף יוחסו לו ע"פ האישום הראשון עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, וע"פ האישום השני עבירות של אספקת סם מסוכן (מספר מקרים) והחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי.

ע"פ האישום השלישי, הואשם המערער בעבירות של הספקת סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, בעוד שעל פי האישום הרביעי, הואשם המערער בעבירה של החזקה לצריכה עצמית.

2.         המערער כפר תחילה בכל המיוחס לו ע"פ כתב האישום, אולם מאוחר יותר ולאחר שהצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום ע"י מחיקת האישום השלישי, והוסכם כי על המערער יוטל מאסר בפועל של 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה וקנס וכן פסילה בפועל של 7 חודשים מיום שחרורו, הודה המערער בכל המיוחס לו ע"פ כתב האישום והורשע בדין.

טענות הצדדים לעונש בפני בית המשפט קמא

3.         בטיעוניה לעונש, ביקשה ב"כ המשיבה לכבד את הסדר הטיעון שלדעתה הינו הסדר הולם, בשים לב לעובדות כתב האישום, נסיבות הנאשם ונסיבות התיק.

בטיעוניה הוסיפה ב"כ המשיבה וטענה בזו הלשון:

"על פי כתב האישום מבקשת לחלט את הרכב".

גם הסניגור ביקש בטיעוניו לכבד את הסדר הטיעון וטען כי ההסדר סביר וכי השיקולים שהביאו את התביעה להסכים לו הם שיקולים אובייקטיביים.

עוד טען הסניגור כי מאז 21/12/03 עובד המערער לפרנסתו בקיבוץ, שגם מוכן לקלוט אותו לאחר ריצוי מאסרו.

בנימוק לקולא ציין הסניגור כי המערער היה במעצר למשך חודש וחצי לערך, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא באיזור תל אביב.

כן ציין הסניגור את הודאתו של המערער, חרטתו וחסכון זמנו היקר של בית המשפט.

באשר לחילוט הרכב, אף שהסניגור לא חלק על סמכות בית המשפט להורות על החילוט, טען כי יש לשקול את הרווח שהנאשם קיבל או היה צפוי לקבל מהסחר בסמים.

עוד טען הסניגור כי הרכב נרכש מכספי הלוואות, על כן, זה המקרה המתאים שבית המשפט יימנע מחילוט הרכב.

גזר הדין

4.         בית המשפט קמא גזר על המערער 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור המערער אותה עבירה, או כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים, פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה וזאת למשך 8 חודשים ולקנס בסך 3000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. כמו כן, הורה בית המשפט קמא על חילוט הרכב מסוג גולף מ"ר 8310418 "השייך לנאשם מס' 2 ושימש לביצוע העבירה".

הערעור

5.         הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין ולחילופין כנגד גזר הדין, ככל שמדובר בתקופת הפסילה, גובה הקנס ובעיקר חילוט הרכב.

לטענת המערער, יש לבטל את הכרעת הדין ואת הרשעתו, מהנימוק שבית המשפט לא נהג כמקובל וכמתחייב ולא הודיע למערער כי בית המשפט אינו כפוף למוסכם בין הצדדים ע"פ הסדר הטיעון.

לטענת הסניגור, גם אם המערער היה מיוצג, אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מחובתו להודיע למשיב כי אינו קשור בהסדר שהוסכם על הצדדים.

עיקר הטענות של המערער הן לעניין חילוט הרכב; לטענתו, בבוא בית המשפט לחלט רכושו של נאשם, יש לשקול את הרווח שהנאשם השיג בעסקאות הסם, והאם הרכוש נקנה בכספי הרווח מסמים, האם הרכוש, אותו מבקשים לחלט, שימש בביצוע העבירה ומה תדירות השימוש ברכב לצורכי ביצוע עבירות.

כן טען הסניגור כי תנאי לחילוט הוא הכרזה על הנאשם כסוחר סמים.

עוד טען הסניגור, כי חילוט הרכב גורם פגיעה בלתי מידתית נוכח נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע המערער, וכי המאסר והקנס שנגזרו עליו משקפים נכונה את מידת העונש הכלכלי שיש להטיל על המערער.