פסק-דין בתיק עפ 1149/05

            המערער הורשע בבית משפט קמא, לפי הודאתו, בשורה של עבירות כלפי זוגתו. כתב האישום מספר, כי בכל מהלך נישואיו עם המתלוננת הוא נהג לתקוף אותה במכות בחלקי גוף שונים, ובכלל זה בעת שהיתה הרה. בחודש יולי 2002 היתה המתלוננת בחודש התשיעי להריונה, דבר שלא עצר את המערער מלסטור על פניה ולהפילה בחוזקה ארצה, דבר שהביא לפגיעת בטנה בצד המיטה. בחודש אפריל 2003 הוא היכה את אשתו באמצעות כבל ברגלה הימנית. באותו חודש הוא גם היכה בה, בידיו, בכל חלקי גופה וגרם לה חבלות של ממש, תפס את השרשרת שתלויה היתה על צווארה והידק אותה לצוואר והלם את ראשה בקיר. היא נזקקה לטיפול רפואי. בגין מעשים אלה יוחסו למערער עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות (מספר רב של מקרים) לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ותקיפה בנסיבות מחמירות (שני מקרים) לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) לאותו חוק.

            בעקבות הרשעתו נגזרו על המערער 14 חודשי מאסר, מהם 8 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי לשלוש שנים, והוא חוייב ליתן התחייבות בת 5,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירה משך שנתיים.

            המערער משיג בפנינו על חומרת העונש. הוא פורס בפנינו שורה של שיקולים העומדים לזכותו, שאם היה הנשיא קמא מביאם בחשבון, כי אז היה עליו - כך המערער - שלא לגזור עליו מאסר בפועל. הוא מבקש להסתפק, מכל מקום, בגזירת מאסר שירוצה בעבודות שירות.

            המשיבה מתנגדת לשנות מגזר הדין, והדין אמנם עימה. העבירות בהן הורשע המערער חמורות, והעונש הראוי להן הוא מאסר בפועל, שירוצה מאחורי סורג ובריח. בכל הטענות שהניח בפנינו המערער אין כדי להקל עמו. עברו הפלילי הנקי מאבד ממשקלו, כשאנו יודעים כיום, כי משך כל שנות נישואיו עם המתלוננת הוא נהג להכותה. העובדה, כי אשתו סלחה לו, כמו גם העובדה שהושגה סולחה בין המשפחות, אינה מאיינת את העבירות שנעברו, והאינטרס הציבורי שבהגנה על בנות זוג מפני נחת זרועם של בעלים מכים מחייב ענישה מתאימה. את "הסליחה" שבעמדת האישה המוכה יש לראות בזהירות המתחייבת, בשל המצב הבלתי אפשרי בו היא נתונה, ואין לנו להרחיב בסוגיה.

            סוף דבר, עיון בגזר הדין קמא מעלה, כי הנשיא קמא הביא בו את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, לחובת המערער ולזכותו, והעונש שנגזר על המערער הולם את השיקולים הללו. בשלל הטענות של המערער אין כדי להצדיק את התערבותנו בגזר הדין. העונש הולם בהחלט את חומרת המעשים, והוא מתחשב במכלול הנסיבות, כאמור, לזכות ולחובת המערער.

            מכל אלה אנו רואים לדחות את הערעור, וכך אנו עושים.

ניתן היום כ"ח בסיון, תשס"ה (5 ביולי 2005) במעמד הנוכחים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

עו"ד לידאוי: מבקש עיכוב ביצוע מאסר אמנם הגשת בקשת רשות ערעור אינה יכולה להוות עיכוב ביצוע אך ממכלול הנסיבות בהתחשב בעובדה כי המבקש כאן היה משוחרר חי עם המתלוננת לא נשקפת ממנו סכנה לא לשלום הציבור ולא לשלום המתלוננת ובהתחשב בעובדה כי הדחיה עלולה לסייע בידו בכדי לעשות מס' סידורים לרבות תשלום שכר הדירה ולריצוי מאסר במידה ולא תתקבל בקשת רשות ערעור, יש מקום להעתר.

עו"ד ולטר: אנו מתנגדים, האיש אלים, תוקפני, שתלטן כלפי אשתו, היה תוקפן כלפי שרות המבחן.

החלטה

בנסיבות העבירות בהם הורשע המערער והסכנה לשלום הציבור וכעיקר לרעייתו, שעה שלא שמענו נימוק של ממש לעיכוב ביצוע, אנו מורים על דחיית הבקשה.

ניתנה היום כ"ח בסיון, תשס"ה (5 ביולי 2005) במעמד ב"כ המשיבה, ב"כ המערער והמערער בעצמו.