פסק-דין בתיק עפ 1141/03

כב' השופט יצחק כהן - אב"ד:

פתח דבר:

1.         בפני ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש השלום בצפת, מפי כב' השופט שכיב סרחאן (להלן: "בית משפט קמא") לפיו הואשם והורשע המערער עפ"י הודאתו.

2.         בכתב האישום יוחסה למערער, החזקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל כללי נטו של 0.4077 גרם, ובסם מסוכן מסוג מתאדון בכמות כללית של 48 מ"ל וזאת, ללא היתר כדין בצוותא עם אחרים ושלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לס' 7 (א) (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) ה'תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה") ביחד עם ס' 29 לחוק העונשין ה'תשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

            המערער הודה וביקש צירופו של תיק נוסף של בית משפט השלום בקריות, ת"פ 6743/02, בו הואשם כי החזיק המערער בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 0.4054 גרם נטו ללא היתר כדין.

3.         בימ"ש קמא גזר על המערער את העונשים המפורטים לקמן:

            א.         מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

            ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה בה

הורשע.

טענות המערער:

4.         המערער טוען כי טעה בית משפט קמא שעה שגזר על המערער מאסר בפועל אף שמדובר בעבירה של החזקת סמים בכמות מזערית ולשימוש עצמי בלבד.

5.         עוד טוען המערער כי מזה 12 שנה לא עבר כל עבירה פלילית וכי נפילתו לסם המר היא תוצאה ישירה ממצבו הנפשי עקב טראומת ילדות ונסיבות שונות כפי פרוטו.

6.         המערער טוען כי שגה בית משפט קמא שעה שלא הסביר הסיכונים הכרוכים בצירוף תיק נוסף, חרף אמרותיו של ב"כ התביעה כי המערער עושה את המעשה הנכון ואין צורך בייצוג משפטי, קרי, עורך דין.

7.         המערער מוסיף וטוען כי שגה בית משפט קמא שעה שהרשיעו בשתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית כאשר עיון בכתבי האישום מלמד לטעמו רק על עבירה אחת, מיום 23/9/02 בה הואשם המערער.

            בנוסף, כמות הסם מזערית, לא היה לו ייצוג משפטי, היה על בית המשפט לשמש כפה למערער ולקבוע כי בהתאם לנסיבות החזיק המערער את הסם המסוכן לצריכה עצמית בלבד.

8.         מעבר לנאמר בהודעת הערעור הוסיף המערער כי עשה כל אשר הוטל עליו ע"י בית המשפט באשר לפגישות עם הגורמים הטיפוליים ומתן בדיקות השתן, ותמיד נמצא נקי, ועוד עמד ופרש את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות אשר בגינם מבקש הוא שלא לשוב אל בין כותלי בית האסורים.

9.         לסיום, מבקש המערער להתחשב בהמלצת קצין המבחן בתסקיר המשלים מיום 25/11/04 לפיה יש להימנע משליחתו למאסר.

תגובת המשיבה:

10.        לטעמה של המשיבה יש לדחות הערעור.