1. נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט לתעבורה בנצרת (תד 10743/03) בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה בקלות ראש, מהירות בלתי סבירה וכן בעבירה של התנהגות הגורמת נזק. בנוסף הוגש נגדו כתב אישום בתיק פל 157/05, שעניינו נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.
2. ביום 03/11/05, איחד ביהמ"ש קמא את הדיון בתיק תד 10743/03 עם התיק פל 157/05, והרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בשני התיקים, וגזר עליו את העונשים הבאים:
א. קנס בסך 1000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו.
ב. פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים.
ג. פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 6 חודשים.
ד. הפעלת שני עונשים של פסילה על תנאי אשר הוטלו על המשיב בתיקים קודמים, אחד של 6 חודשים והשני של 12 חודשים, וזאת באופן חופף לפסילה שהוטלה בתיק זה.
ה. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה.
ו. מאסר בפועל של 5 ימים מיום מעצרו.
ז. הפעלת שני עונשים של מאסר על תנאי שהוטלו על המשיב בתיקים קודמים, כל אחד של 3 חודשים, וזאת באופן חופף זה לזה ובאופן חופף לעונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב בתיק זה.
ח. עמידה בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה מיום מתן גזר הדין.
3. על פי הנטען בכתב האישום הראשון (תד 10743/03), בתאריך 17/3/03 ניתן בעניינו של המשיב גזר דין ע"י כב' השופט חנא סבאג בתיק 6878/01 בביהמ"ש לתעבורה בנצרת, שבמסגרתו נפסל המשיב מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים פסילה במצטבר לפסילה נוספת של שנה שהוטלה בתיק בימ"ש 1394/01 בבימ"ש לתעבורה בנצרת. המשיב ידע על הפסילה הנ"ל שכן הוא נכח בדיון. ביום 28/8/03, בסמוך לשעה 11:30, נהג המשיב ברחוב חנקין ברכב פרטי תוצרת סובארו. המשיב נהג ברכב על אף שידע על הפסילה כנגדו. המשיב נהג ברכב ללא רשיון נהיגה תקף, ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. המשיב נהג ברכב בקלות ראש ברשלנות, ובמהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך והתנועה בה, כתוצאה מכך התנגש עם רכב פרטי תוצרת יונדאי ונגרמו נזקים לכלי הרכב.
בכתב האישום השני (פל 157/05) נטען כי, בתאריך 18/3/03 הוטל על המשיב פסילה בפועל למשך שנה בתיק, 3182/03 ע"י כב' השופט חנא סבאג מתאריך 18/3/04 והמשיב הפקיד את רשיונו בתאריך 05/06/04 בבית המשפט. בתאריך 17/3/03 הוטל על המשיב פסילה בין היתר פסילה בפועל של 6 חודשים בתיק מספר 6878/01 והפסילה מצטברת לפסילות נוספות. בתאריך 30/1/01 הוטל על המשיב פסילה בפועל של שנה והפקדה בתיק החל מיום 5/12/02 בתיק 1394/01. בתאריך 1/2/05 נתפס המשיב כשהוא נוהג ברכב מסוג פרטי וולוו ונסע בכביש 675 התענ"כים. המשיב נהג את רכבו כאמור על אף שהודע לו על הפסילות נגדו ואף היה בדרכו לביצוע עבודות שירות בתיק מספר 6878/01.
4.
א.
ב"כ המערערת הלין על קולת העונש, לדידו העונש שהוטל על המשיב אינו משקף ואף לא בצורה מינימאלית, את החומרה שבעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אותה עבר המשיב בשתי הזדמנויות. בטיעוניו בפניי מיקד ב"כ המערערת את טיעוניו רק לעניין הפסילה בפועל. טען כי, טעה ביהמ"ש קמא בכך שהטיל על המשיב פסילה בפועל לתקופה קצרה שאין בה כל רכיב עונשי וכי התנהגותו של המשיב הייתה מחייבת הטלת פסילה לזמן ממושך ביותר, ואף ממושך מזה שנקבע בהסדר הטיעון שסוכם בין הצדדים. עוד טען כי טעה ביהמ"ש קמא כשהפעיל את עונשי הפסילה המותנים שהיו תלויים נגדו באופן חופף. ב"כ המערערת הוסיף כי לחובתו של המשיב 34 עבירות קודמות, שרובן בגין ביצוע עבירות חמורות. עוד ציין כי עברו התעבורתי של המשיב מצביע על מספר עבירות מהותיות בעברו של המשיב, דבר אשר מוכיח כי המשיב הוא פורע חוק. לטענתו, הסדר הטיעון שהיה בביהמ"ש קמא לעניין הפסילה בפועל, היה שהמשיב ייפסל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים. באשר לנסיבותיו האישיות של המשיב, ציין ב"כ המערערת כי אין למשיב על מה להלין אלא על עצמו, מאחר והוא אשר גרם למאסר זה ונסיבותיו האישיות לא יכולות להתגבר על האינטרס הציבורי. לסיכום, ב"כ המערערת ביקש מביהמ"ש לקבל את הערעור ולהטיל על המשיב עונש פסילה בפועל לתקופה של 18 חודשים.
ב.
מנגד, ביקש ב"כ המשיב לדחות הערעור, לדידו, בית המשפט קמא ערך את האיזון הראוי בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות הקשות של המשיב ובחן את כל השיקולים לרבות נסיבות המקרה האינדיווידואליות, ביהמ"ש קמא גם נתן חשיבות לתסקירים ולעובדה כי המשיב הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר, ובסופו של דבר גזר על המשיב עונש הולם. ב"כ המשיב הפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב, מצבו הכלכלי קשה מאוד, היה קשור מאוד לאביו שנפטר, תומך באימו הסיעודית באופן מלא והוא המפעיל היחיד של המשק שבבעלות המשפחה. ציין כי הרישיון נחוץ למשיב לשיקום המשק ואם יוטל עליו פסילה ממושכת אז המשק שבו מטפל באופן יחיד עלול לקרוס. עוד ציין ב"כ המשיב כי האימון שביהמ"ש נתן במשיב הוכיח את עצמו, ומאז הוא לא חזר ונהג, הוא למד את הלקח והתחרט, כך גם עולה מהתסקיר. באשר להסדר הטיעון ציין כי ההסדר שהיה במקור כבר לא היה קיים במועד הטיעון לעונש, עקב העמדה של התביעה, וביהמ"ש קמא בחן את הדברים מחדש לאור התסקיר.
5. אין להקל ראש בעבירות המיוחסות למשיב, המדובר בעבירות חמורות שהפכו לרעה חולה בחברתנו, והאינטרס הציבורי מחייב ענישה מרתיעה, לרבות מאסר בפועל או מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.
בית המשפט העליון התייחס לא אחת לרמת הענישה הראויה למי שנוהג בזמן פסילה בקובעו כי העונש הראוי למעשים כגון דא כולל מאסר בפועל לתקופה הולמת. (ראה רע"פ 410/04 -
זאב מזרחי נ'
מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 2134 ורע"פ 7019/04 -
ניר אופיר נ'
מדינת ישראל, תק-על 2004(3), 1758 ).
עם זאת יש לבחון כל עבירה ונסיבותיה וכל נאשם ונסיבותיו, כאשר הכלל הוא שהענישה אינדיווידואלית, ובית המשפט מחוייב למצוא את האיזון הראוי בין השיקול ההרתעתי, לבין נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם.
6. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב מלמד, כי המדובר ב- 33 רישומים שכוללות בין היתר עבירות של מהירות, נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בזמן פסילה. עם זאת המשיב נוהג בכבישים מאז שנת 1983, והעבירה האחרונה היא משנת 2003. זאת ועוד, אודות המשיב הוגשו בפני ביהמ"ש קמא שני תסקירים, מהם עולה כי המדובר באדם גרוש, חי בסמיכות להוריו במושב מיטב. התרשמות שירות המבחן כי המדובר באדם הסובל מבדידות רגשית, חוסר סיפוק בחייו ותחושות החמצה עקב ניהול חיים כושל, בעיקר במערכת הזוגית. המשיב בעל קשיים בוויסות תחושות לחץ הגורמות לו לחוסר סדר ובלבול. יחד עם זאת המדובר באדם בעל יציבות תעסוקתית החי במסגרת חיים תקינה בד"כ. להערכת שירות המבחן המדובר באדם בעל יכולת אמפתיה לזולת. שירות המבחן לא זיהה דפוסי התנהגות עבריינים. צויין כי עבירות התנועה הנם בעיקר תוצר של הרס עצמי הנובע מתחושות בדידות ומצביע על קושי רגשי להתמודד עם קשיי החיים. המשיב הודה בפני שירות המבחן במיוחס לו בעובדות כתב האישום, הביע חרטה על מעשיו ולקח אחריות.
7. ביום 19/12/04 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון לפיו יודה המשיב בעובדות כתב האישום ויוטל עליו בין היתר, פסילה בפועל של 18 חודשים. ביום 7/4/05 הודיעה התביעה לביהמ"ש כי תשקול לחזור בה מהסדר הטיעון לאור העובדה כי נפתח תיק נוסף בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. בשלב הטיעונים לעונש ביקשה התביעה להתחשב בהסדר אליו הגיעו הצדדים ב- 12/04 ולהתחשב בתסקיר החיובי, ולהטיל על המשיב מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, פסילה בפועל וקנס מרתיעים. כך שהתביעה לא ביקשה במפורש לכבד את אותו הסדר טיעון שהגיעו אליו הצדדים ביום 19/12/04 אלה רק להתחשב בו. גם הסניגור וגם המשיב, במסגרת הטיעונים לעונש ביקשו כי ביהמ"ש קמא יסתפק בתקופת פסילה קצרה והתביעה לא טענה כי יש הסכמה לעניין תקופת הפסילה.