פסק-דין בתיק עפ 1090/07

בית המשפט קמא {כב' הנשיא ת. כתילי}, גזר על המערער במסגרת תיק פלילי 1190/06, (שלום נצרת) עונש של 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, וזאת לאחר שהרשיעו על פי הודאתו, בסדרה של עבירות הונאה בכרטיס אשראי, גניבה בידי מורשה, קבלת בדבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף.

הערעור בפנינו הינו על חומרת גזר הדין, ובמסגרתו מבקש המערער לקבל את המלצות שרות המבחן, ולהמנע מהטלת עונש מאסר בפועל, ולחילופין, לקבוע תקופת מאסר שתרוצה בדרך של עבודות שירות.

המערער עבד בשנת 2002 כסוכן נסיעות פרטי. במסגרת עבודתו, רכש חבילות נופש מחברת "קווי חופשה בע"מ" ומכר אותן ללקוחותיו.

המערער הועמד לדין על פי כתב אישום אשר ייחס לו שימוש בכרטיס חיוב שקיבל מלקוחו, לצורך תשלום חבילת נופש שהזמין, לשם כיסוי מטרות אחרות. הלקוח הסכים כי כרטיסו יחויב ב - 3,500 ש"ח עבור ההזמנה שביצע והמערער עשה שימוש בכרטיס למטרות אחרות בסכום של 26,619 ש"ח.

בשני מקרים אחרים, שילמו לו לקוחותיו כספים על מנת שיעבירם לחברה ממנה נרכשה החבילה, אך המערער נטל את הכסף ולא העבירו, והלקוחות נדרשו לשלם לחברה ישירות עבור נסיעתם.

המערער הודה במה שיוחס לו בכתב האישום, וביקש לצרף 5 תיקים נוספים, בהם ביצע עבירות דומות כלפי לקוחותיו והחברה, ועבירות נוספות של זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

כל העבירות בוצעו בשנים 2001 - 2002, ושווין הוערך בהיקף של למעלה ממליון ש"ח.

המערער הודה, כאמור, בפרטי האישומים כפי שנרשמו בטבלת צירוף התיקים, לרבות סכומי הכסף שנגנבו או נתקבלו במרמה, ואיננו יכול להשמע כיום בטענות באשר לגובה הסכום.

ב"כ המערער ביקש להתערב בגזר הדין ולהקל עם המערער, בטענה כי בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לנסיבות המקלות; העבירות בוצעו בשנים 2001 - 2002, לאחר הסתבכותו של המערער בחובות כבדים, אשר כדי לפורעם מכר הוא את בית מגוריו, והוא ובני משפחתו נותרו חסרי קורת - גג; המערער ביקש לפתוח דף חדש בחייו, ומסיבה זו צירף את כל התיקים שהיו תלויים ועומדים כנגדו, למרות שבכל התיקים המצורפים לא הוגשו כתבי אישום במשך השנים שחלפו מאז ביצוע העבירות, המערער הודה בהזדמנות הראשונה, שיתף פעולה עם שרות המבחן והחל תהליך טיפולי. בעקבות זאת, שרות המבחן נתן תסקיר חיובי לגביו, והמליץ להאריך את תקופת צו המבחן שהוטל עליו בתיק קודם.

ב"כ המערער הפנה עוד לכך שהמערער עסק, עד להסתבכותו הכלכלית, בתחום החינוך ותרם רבות לכפרו ולחברה, הוא בן למשפחה נורמטיבית, התורמת לחברה; מכל האמור, שגה, לטענתו,  בית המשפט קמא, כאשר הטיל על המערער מאסר לריצוי בפועל.

המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור, מפנה לעברו של המערער, לעבירות החמורות שביצע, ולכך שטענתו כי "ניקה את השולחן" איננה מדויקת.

על פי טענת ב"כ המשיבה, בית המשפט שקל את הנימוקים לקולא ולולא עשה כן, היה עונשו של המערער חמור בהרבה.

לאחר ששקלנו טיעוני הצדדים, שוכנענו כי אין מקום לקבלת הערעור.

בפני בית המשפט קמא עמדו תסקיר שרות המבחן וטיעוני הסניגור לקולא, כל אלה נלקחו בחשבון, וגזר הדין מאזן כראוי בין נסיבותיו האישיות של המערער, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, לבין ריבוי העבירות, חומרתן, תחכומן והיקף הכספים שהושגו באמצעותן.

ראשית, המלצות שרות המבחן הינן, כידוע, בגדר המלצה בלבד, ולבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לאמצן. שנית, שרות המבחן היה ער לחומרת העבירות ומספרן ולכן, המליץ כי בנוסף על צו המבחן יוטל על המערער עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בית המשפט קמא לא סבר כי המלצה זו עונה על האינטרס הציבורי, ודעתנו כדעתו.

מעובדות האישומים אותם צירף המערער עולה כי נהג באורח שיטתי לעשות שימוש שלא כדין בכרטיסי החיוב של לקוחותיו. כדי לכסות על מעשיו, אף זייף המערער מסמך הנחזה להעיד על ביטול עסקה, כדי להציגו בפני חברת האשראי.

במספר רב של מקרים, קיבל המערער מלקוחותיו את מספרי כרטיס האשראי שלהם כבטוחה עבור תשלום או כאמצעי תשלום, וביצע באמצעותם חיובים עבור טיסות אחרות שלא קשורות אליהם, או בסכומים גבוהים מאלו שהתחייבו לשלם.

לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בהתנהלות מתמשכת, תוך פגיעה בכיסם של אזרחים תמימים שנתנו בו את אמונם, שלא ניתן לתרצה בכשלונו העסקי ובחובות אליהן נקלע המערער.